הממשל

מבנה הממשל ותפקידיו

הממשל אחראי להגנת המדינה ולניהול מדיניות חוץ , להשלטת חוק וסדר בחברה , לבניית תשתית חברתית וכלכלית ולהתוויית מגמות חברתיות לטווח ארוך. 
כדי למלא ביעילות את תפקידיו, על הממשל להתמקד בהם, להיות בנוי נכון ולנהוג על-פי כללים נאותים. על המבנה והכללים לעודד את בחירתם וקידומם של מנהיגים ומנהלים מוכשרים ואמינים; את נכונותם להקשיב לביקורת, ללמוד מהניסיון, לתקן שגיאות ולשאת באחריות; את יכולתם לעמוד בלחצים, להעדיף את טובת הכלל ולהרחיק ראות.

כל אלה נפגעים כתוצאה מקוצר הראות, השחיתות והרמה הירודה שפשו במערכת הפוליטית.
כדי להתמודד עם אלה, אנו מציעים צעדים בשני מישורים : האחד – שינוי מבנה השלטון באופן שיעודד חשיבה לטווח ארוך, והשני – הקטנת הכוח לחלוקת כספים, משאבים ומשרות שיש בידי הפוליטיקאים באופן שיסולק גורם השחיתות העיקרי.

צריך להניח כי בכל שיטה תישאר הזירה הפוליטית מקום למאבק בין אינטרסים של קבוצות וביטוי לשאיפות אישיות של נבחרים. לכן רצוי להפריד, ברשות המבצעת וגם במחוקקת, בין מוסדות שבהם ישתקפו ויוכרעו אינטרסים ומאבקים חברתיים, לבין אלה שייבנו לצורך הכרעות בעלות חשיבות עקרונית או השלכות לטווח רחוק. 

לאור חלוקה זו, אלה הצעותינו למבנה הממשל:

הרשות המבצעת תורכב ממוסד הנשיאות ומהממשלה. הנשיאות אחראית לעיצוב מדיניות לאומית ולהתוויית מגמות לטווח ארוך. הממשלה אחראית לניהול השוטף של המדינה.

הנשיא ייבחר בבחירות כלליות. לידו תפעלנה ארבע מועצות: המועצה לביטחון לאומי, המועצה לענייני תרבות, חינוך וחברה, המועצה לענייני משק וכלכלה, והמועצה לחוק ולמינהל. נשיא המדינה ימנה את ראש הממשלה וראש הממשלה יבחר את שריו. 

הממשלה תורכב באופן שיאזן בין הצורך באמון פוליטי, לבין החשיבות של ידע מקצועי. היא תפעל בשני הרכבים: קבינט מצומצם שיכלול את שרי החוץ, הפנים, הביטחון והכלכלה, וקבינט מורחב שיכלול את השרים המקצועיים. שרי הקבינט המצומצם ייבחרו בעיקר מתוך המנהיגים הפוליטיים, והשרים המקצועיים ייבחרו בעיקר מתוך המנגנון הממשלתי והציבורי והם יתרמו לממשלה ולמשרדיהם את הידע המקצועי והארגוני.

הכנסת תורכב משני בתים: בית תחתון ובית עליון.

הבית התחתון יהיה אחראי לחקיקה רגילה, לפיקוח על הפעילות השוטפת של הממשלה ולקביעת תקציב המדינה. חבריו ייבחרו בבחירות כלליות ויחסיות. הם יהיו אמורים לייצג את הכוחות והקבוצות השונים הפועלים בחברה ולבטא את הנטיות העכשוויות של הציבור. משך הכהונה של חברי הבית התחתון ייקבע באופן שימנע הצמדות לכיסאות, אך יאפשר צבירת ניסיון לחברי הכנסת הנהנים מאמון רחב.

הבית העליון יעסוק בנושאים של עיצוב מדיניות, בהתוויית מגמות חברתיות, בהכרעה בשאלות חוקתיות ובבקרה על מוסדות השלטון. תימסרנה לו סמכויות בנושאים המחייבים את המדינה לטווח ארוך, כגון הסכמים בין-לאומיים או הלוואות לטווח ארוך של המדינה, וכן בשאלות הקשורות בחלוקת אחריות בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי והקהילות.
בית זה יגדיר את טובת המדינה והאומה מתוך ראיה לטווח ארוך ויקנה למערכת הפוליטית מימד של כבוד ואמינות. מטרות אלו צריכות להשתקף ברמתם של חבריו, בסמכויותיו ובמבנהו.
מספר חבריו יהיה קטן יחסית ולא יעלה על ארבעים. הם ייבחרו על בסיס אישי בבחירות בלתי-ישירות, כלומר על-ידי נציגי הציבור. ייקבע גיל מינימום לכניסה לבית העליון, כל נבחר יתחייב להפסיק כל פעילות פוליטית ועסקית, הוא יכהן תקופה ארוכה אחת בלבד. לאחר מכן לא ישוב למלא תפקידים פוליטיים.

חלוקת תחומי הפעולה בין הקהילות והשלטון המרכזי, מערכת הסמכויות והיחסים בין הנשיא, הממשלה, הבית העליון והתחתון, יוגדרו בחוקה. החוקה תובא לאישור משאל עם. לאחר אישור החוקה יוקם, במסגרת הבית העליון, בית-דין שישמש פרשן לחוקה. ייקבע נוהל לשינוי החוקה ע"י משאל עם לפי יוזמת רשות ממלכתית או קבוצה גדולה של אזרחים. 

נורמות הנדרשות ממנהיגים, תוגדרנה במישור החינוכי והחוקתי. החוק הפלילי אינו יכול לשמש מבחן להתנהגות מנהיגים ונבחרי ציבור. לכן ועדה של הבית העליון תשמש כבית דין לנבחרי ציבור ותפעל על-פי כללי אתיקה שינוסחו למטרה זו. 

מבנה הממשל וסמכויותיו הינו נדבך עיקרי ואינו יכול להיות מנותק מכלל המבנה המוצע על-ידי לאו"ר למערכת הפוליטית והחברתית במדינת ישראל.