איפה עוד תמצאו את חברינו ?

לאו"ר זו דרך חיים. חברים רבים מגשימים דרך זו בפעילותם במסגרות שונות - אישיות , קהילתיות וארציות.

אמיתי

אמיתי

בשנת 1988 הקים העיתונאי אריה אבנרי , יחד עם חברים נוספים , ביניהם חברי לאו"ר – יעקב חסדאי , משה אבלס וקובי גילת - את עמותת
"אמיתי : אזרחים למען מינהל תקין וטוהר מידות".
מטרות העמותה היו :
 חינוך הציבור לשמירה על עקרונות המוסר הציבורי , טיפוח טוהר המידות ועידוד המינהל התקין בחברה הישראלית על מגזריה השונים.
 לחשוף , להתריע , לבקר ולנסות למנוע מעשים הפוגעים במינהל התקין וטוהר המידות מצד מוסדות ו/או יחידים כנגד המדינה ואזרחיה.
 לעקוב אחר מיצוי הדין המשפטי והציבורי של אלו שפגעו בטוהר המידות ובמינהל התקין.
*   לעודד חשיפת מעשי שחיתות ולסייע בידי אלו שתרמו לחשיפה , כך שלא יפגעו במישרתם ובמחייתם.
*   לעודד חקיקה חדשה ו/או להביא לשינוי החקיקה הקיימת כך שיובטח מעל ומעבר לכל שיקול אחר ,        טוהר המידות והמינהל התקין במדינת ישראל.

עמותת "אמיתי" פעלה עד שנת 2000. בהמשך הקים אריה אבנרי את עמותת "אומץ" (אזרחים למען מינהל תקין וצדק משפטי וחברתי) שאמורה להמשיך את פעילותה של "אמיתי" וגם בין מייסדיה היו חברים מתנועת לאו"ר. 

 

עוגן

עוגן

בשנת 1989 הקימה הגב' מיה קוך , יחד עם קבוצת חברים    קרובים, ביניהם חברי  לאו"ר - ישראל חר"ג , שמוליק כרמון וקובי גילת - את עמותת "עוגן : העמותה לטוהר המידות והמאבק בשחיתות" שחרתה על דגלה הגנה וסיוע לחושפי שחיתויות , אם זה במיגזר הפרטי או  במיגזר הציבורי.
עמותת "עוגן" פועלת בשני מישורים מקבילים: מישור אישי-פרטני בו מוענקת תמיכה משפטית וחברתית לחושף השחיתות ; מישור חברתי–ציבורי בו פועלת העמותה לקידום חקיקה , פרסום פרשיות והעלאת מודעות הציבור לנושא.

בסוד שיח

בסוד שיח

"בסוד שיח" הוא ארגון מתנדבים הרותמים את מיומנויותיהם וניסיונם המקצועי כמשאב לקידום  דיאלוג בין קבוצות קונפליקט בחברה הישראלית. 
העמותה נוסדה בשנת 1993 ע"י קבוצת פסיכולוגיים , קליניים וארגוניים , ממגזרים שונים , שראו בדאגה את תהליכי הקיטוב , הניכור והאלימות המאיימים על שלמותה ויסודותיה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. החברים מחוייבים להרחיב את הדיאלוג הפנימי ואת מעגלי הדיאלוג הקבוצתי והבין-קבוצתי לכל העדות , הלאומים , המעמדות והאזורים הגאוגרפיים במדינה.

אחת מהנחות היסוד של חברי הקבוצה היא כי דו-קיום של קבוצות , דעות ואידיאולוגיות שונות , ואף מנוגדות בחברה , הוא אפשרי , ואף רצוי , בהיותו מעודד התפתחות והפריה הדדית.
אחד ממייסדי העמותה ומפעיליה הוא חבר לאו"ר , תושב מעלות-תרשיחא ,  מישאל חירורג , אשר שימש מספר שנים גם יו"ר העמותה. 
בשנת 2011 קיבל מישאל את אות "יקיר העיר מעלות-תרשיחא" כהוקרה על פעילותו במישור הקהילתי ובמישור האישי , כאשר הוא רותם את כישוריו המקצועיים , לקידום מפעלים של שוויון , הדדיות , סובלנות ושכנות טובה באזור. 
בשנת 2012 קיבל מישאל ב"כנס שדרות לחברה" את אות המופת על פעילותו רבת השנים באזורו ועל תרומה לביטחון החברתי בישראל.

התנועה לשינוי שיטת המימשל

התנועה לשינוי שיטת המימשל

בעקבות תוצאות הבחירות שנערכו בישראל בשנת 1988 , המגעים להרכבת הקואליציה ותיפקוד הממשלה לאחר הקמתה , התברר לעם כי הבעיות החברתיות והפנימיות , ובעיות של מבנה המשטר הרבה יותר קשות , משמעותיות ומסובכות ולא ניתן להתעלם מהן. תנועות והתארגנויות שונות החלו לקום ברחבי המדינה ומטרתן להביא הצעות אשר יביאו למינהל תקין ובעיקר שינוי במבנה המשטר או בשיטת הבחירות , בה ראו גורמים רבים אחראית לסיאוב שהתגלה במערכת הפוליטית.
חברים מתנועת לאו"ר החלו בהפגנת מחאה מול בית הנשיא בירושלים , אולם לא זכו לסיקור תקשורתי. מספר ימים אחר כך עלו מספר קציני מילואים , ובראשם אבי קדיש , לירושלים עם שלט וסיסמה "מושחתים נמאסתם" , התמקמו מול הכנסת ופתחו בשביתת רעב. לאחר מספר ימים החלו אמצעי התקשורת להתעניין ולסקר את ההפגנה ושובתי הרעב. באווירה הציבורית שנוצרה קמה התעוררות ציבורית שקראה לטיהור המערכת , החלפת שיטת הבחירות ושינוי סדרי השלטון.

התעוררות ציבורית זו , שאיחדה מספר תנועות נקראה "התנועה לשינוי שיטת המימשל".
כל אותה עת הייתה חברי לאו"ר , ובראשם יעקב חסדאי , עם השובתים , ניתחו את המצב שנוצר , ניסחו את היעדים ודרכי פעולה ובעיקר הזהירו מקריסת  התנועה אם יצרפו אליה פוליטיקאים מקצועיים.
כבר בהפגנת ההמונים הראשונה , בה הוצגו עיקרי התנועה אשר , כאמור , נוסחו בעיקר ע"י חברי לאו"ר , נוצרו הסדקים מפניהם הזהרנו : פוליטיקאים מקצועיים הצטרפו לתנועת המחאה. ואכן , תוך מספר חודשים דעכה המחאה העממית אם כי במהלך השנים הוכנסו מספר שינויים בחקיקה אשר את חלקם  ניתן לייחס לרעיונות ולהצעות אותם הציגה ה"תנועה לשינוי שיטת המימשל

יחד זה כח

יחד זה כח

בשנת 2006 הקים חבר לאו"ר , צביקה לוין , ארגון צרכנים חברתי לצרכנות הוגנת וכדאית וקרא לו בשם "יחד זה כוח". הארגון מושתת על אחריות חברתית והוא א-פוליטי לחלוטין. מטרתו היא לגבש סביבה צרכנית מוגנת, הוגנת וכדאית הן לצרכנים והן לבתי-העסק ונותני-השירותים.
החזון של "יחד זה כוח" הוא שסביבה צרכנית
כזו תצמיח אזרחים המבינים שאם צרכנות נבונה משתלמת כשמדובר במוצרים שניתן לרכוש בכסף, היא בוודאי משתלמת כשמדובר ב"מוצרים" שלא ניתן לרכוש בכסף כגון: לכידות חברתית, שיויון זכויות, חינוך איכותי, ביטחון אישי, ביטחון תעסוקתי, ממשל תקין וכדומה. נקבעה "אמנת שירות" בין הספקים לבין הצרכנים, לאו דווקא חברי הארגון, הכוללת התחייבות לשירות ומחירים הוגנים, אספקת מוצרים איכותיים ונהלי התקשרות ומסירת מידע צרכני, כאשר החברים בארגון נהנים מהטבות נוספות. מאחר ו"יחד זה כוח" הוא מימוש של חלק מתפיסת עולם על אחריות בכלל ואחריות חברתית בפרט, התחייב הארגון  להקדיש לפחות 10% מהרווחים לפעילות בתחומי אחריות חברתית, עם דגש על חינוך וממשל תקין.

המועצה הציונית בישראל

המועצה הציונית בישראל

בשנת 1997 הכריז אורי גורדון , נשיא המועצה הציונית , הפועלת בחסות ההסתדרות הציונית , על תכנית  לערוך "קונגרס ציוני-ישראלי" ככלי להתמודדות  עם  משבר הלאומיות היהודית. אורי פעל לגיוס אנשי רוח ותנועות ציוניות  וכך  הגיע  גם לכנס  סוכות  תשנ"ט (10/1998) של לאו"ר וביקש מהחברים  להתגייס  למשימת  ארגון הכנס יחד איתו תחת הסיסמה "לב אחד".
חברי לאו"ר - יואל ירדן , יהושע גור , יעקב וימן – התנדבו לפעילות שוטפת בוועדות השונות אשר גיבשו ניירות עמדה ותכניות שיוצגו למשתתפי הכנס. במקביל , המשיך אורי גורדון במאמציו להגיע לחוגים נרחבים בציבור הישראלי וקיים מפגשים רעיוניים פומביים עם אנשי מעשה ואנשי רוח וזאת לקראת ניסוח מצע רעיוני לקונגרס. במפגשים אלו השתתף גם יעקב חסדאי אשר הציג בדבריו את חזון תנועת לאו"ר.
בחודש מאי 2000 הוגשמה התכנית ובירושלים התכנס הקונגרס הציוני-ישראלי הראשון.
חודשיים אחר כך נפטר אורי גורדון : אדם , מנהיג , איש מעשה וחזון. 

ירוחם

ירוחם

"עתיד במדבר" הוא ארגון שהוקם בירוחם בשנת 2004 ומטרותיו לפעול לקידום הנגב בדרכים שונות תוך זיקה למורשת היהודית לדורותיה , מפגש ושיתוף בין אוכלוסיות שונות , טיפוח יזמות ופעולות קהילתיות והגברת האחריות המקומית לעיצוב היישוב וטיפוח מנהיגות מקומית ואזורית.
מתוך מגוון המטרות והפעילויות של "עתיד במידבר" , התחום הראשון בו מתמקדת פעילותו הוא התחום הקהילתי כפי המוגדר על ידם : "זהות בונה קהילה, קהילה בונה תרבות".  בדומה לערכי לאו"ר ותכניותיה , ערך ה"אחריות" וחשיבות הקהילה עומדים במרכז פעולותיהם. אחד הפעילים  ב"עתיד במדבר" , שאף שימש במשך מספר שנים בתפקיד יו"ר הועד המנהל ,  הוא חבר לאו"ר ג'ף גודמן.

"מרקם אזורי – ירוחם" היא קבוצת תושבים אשר התארגנה במטרה להביא  לשיתוף פעולה אזורי בין תושבי ירוחם לתושבים הבדואים בסביבה.

פעילות "מרקם אזורי" בירוחם הינה מימושו של רעיון החברה הקהילתית של תנועת לאו"ר. לדוגמא : לצורך הקמת גן ילדים לתושבי הישוב הבדואי "רכמה"  הוקמה מעין קהילה על-אזורית , בה התאגדו תושבים - הן מן המגזר הבדואי והן מתושבי ירוחם - ולקחו אחריות לנושא שהאמינו כי עליהם להגשימו לטובת כל תושבי האזור.
אחד מן המקימים והפעילים בקבוצה הוא תושב ירוחם וחבר לאו"ר ג'ף גודמן.         

 

 

ידיד

ידיד

עמותת "ידיד" הוקמה בשנת 1997 כתולדה של חזון חברתי חדש : ברית חברתית , בין מיגזרים וקבוצות בחברה הישראלית ,  אשר מבוססת על שותפות, הידברות וסיוע הדדי מתוך מטרה להעצים בעיקר את השכבות החלשות בחברה ולקרב אותן  לערכים  של דמוקרטיה , פלורליזם , אזרחות פעילה , שלום , שוויון , צדק וקידמה, תוך בניית גשר בינן לבין קבוצות אחרות באוכלוסייה. 
"ידיד" פועלת ברמה האישית (סיוע פרטני) , קהילתית (כלים לאחריות משותפת והשתתפות פעילה בחיים המקומיים) וברמה הארצית (תכניות חינוכיות ומאבקים ציבוריים לשינוי מדיניות ולחקיקה). 
חבר לאו"ר גד הרן שימש בהתנדבות כיו"ר עמותת "ידיד" וזכה על פעילותו זו , כמו על פעילויות רבות אחרות, באות הנשיא למתנדב לשנת  2009.

גד הרן פרסם עד היום (שנת 2015)  4 ספרים בתוכם משולבים הערכים בהם הוא מאמין ולאורם הוא צועד ופועל. חלק מן הערכים אותם מציין גד בספריו , הם הערכים המשמשים בסיס ותשתית לרעיונות ולתכניות של תנועת לאו"ר.  

 

העם דורש צדק חברתי

העם דורש צדק חברתי

בשנת 2009 הקים חבר לאו"ר גד הרן , יחד עם חברים נוספים את תנועת עמ"י (עתיד מדינת ישראל) – התנועה לאיכות החברה והמימשל בישראל. התנועה שמה לה למטרה ליצור סדר יום חדש במדינה מתוך שאיפה לצמצום הפערים והעוני בחברה ועידוד השכבות הנושאות בעיקר הנטל הביטחוני והכלכלי בישראל. בנוסף , תמכה עמ"י בפעולות הכשרה ועידוד של מנהיגות צעירה. כל חברי התנועה התחייבו לפעול ולתרום למען הקהילה. 
עמ"י ניהלה מספר מאבקים אשר זכו לתהודה תקשורתית רחבה ולהצלחה , כמו המאבק נגד הטלת מע"מ על ירקות ופירות , נגד "מס הבצורת" , נגד הפרטת קרקעות ועוד. 
על רקע משבר הדיור שהתפתח במדינה החלה התארגנות בשם "הקואליציה החברתית". גד הרן ריכז בהתנדבות התארגנות זו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 , שנערכו בחודש 02/2013 , הקים גד הרן , יחד עם פעילים נוספים , את מפלגת "צדק חברתי" – אזרחים לוקחים אחריות. המפלגה הדגישה את האינטרסים החברתיים, הכלכליים והאזרחיים של כלל תושבי ישראל, וזאת בניסיון לגשר על-פני החלוקה  המסורתית של הזירה הפוליטית.
מפלגת "צדק חברתי" לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

 

 

יתד

יתד

עמותת ית"ד (ילדי תסמונת דאון) הוקמה על ידי קבוצת הורים לילדי תסמונת דאון בירושלים בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20.  מטרת הועד הירושלמי לחינוך מיוחד, שמתוכו צמחה העמותה, הייתה למנוע נטישות של ילדי תסמונת דאון בבתי החולים, ולתת מידע מהימן למשפחות בנוגע לגידולו של ילד בעל תסמונת דאון.  

מטרת העל של עמותת ית"ד היא שילדים ומתבגרים בעלי תסמונת דאון יוכלו לחיות חיים נורמאליים בקהילות המגורים שלהם ולחוות חוויות חיוביות במהלך חייהם : חוויות חינוכיות; חוויות מתחום שעות הפנאי; חוויות הקשורות לאורח החיים של הקהילה שבה הוא גדל ועוד.

"סיסמת ית"ד היא: "גם מי ששונה – שווה". 

בין מקימי העמותה היתה חברת לאו"ר רבקה סנה ז"ל , אשר זכתה , בשנת 2010 , על פעילותה למען אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים באות "יקיר ירושלים".