מתחילת שנת 2012 העלינו סרטונים קצרים לאתר YouTube תחת הכותרת "הרהור וערעור".
הסרטונים עוסקים בבעיות השעה מנקודות מבט ייחודיות, עם דגש לראייה מערכתית רחבה על בסיס ערכי ואידיאולוגי.
להלן מספר קישורים, ומהם ניתן להגיע גם לסרטונים האחרים בדרכי הגלישה המקובלות.
לחצו כאן כדי לקבל את רשימת כל הסרטונים
מאז 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, נתונה מדינת ישראל במלחמה.
רובה של המלחמה מתנהל מול ארגון החמאס ברצועת עזה.
במהלך הפעילות של צה"ל ברצועה התרכזו באזור העיר רפיח כ-1.5 מיליון פליטים
ובימים אלו מצהירים רוה"מ ושר הביטחון כי אנו נערכים לכבוש גם את רפיח,
וזאת בדרך ל"ניצחון המוחלט" כהגדרת המטרה של נתניהו.
מה מטרת רוה"מ בהצהרותיו על "ניצחון מוחלט" ומה האפשרויות הנוספות העומדות בפני ישראל ?
חקירה ואזהרה (כתבה מיום 17/11/2023) עם יעקב חסדאי ויואב גלבר
מלחמת "חרבות הברזל" נמשכת וכבר עתה ברור שיוקמו ועדות חקירה להתנהלות הצבא, גופי המודיעין והממשלה ערב המלחמה ובמהלכה.
העיתון "מקור ראשון" הפגיש את ד"ר יעקב חסדאי ופרופ' יואב גלבר, חוקרים בוועדת אגרנט (1973)
לשיחה על מה שהיה לאחר מלחמת יום הכיפורים ומה צריך להיות לאחר סיום מלחמת "חרבות הברזל" –
הן בהיבט החקירות והן בהיבט הכללי של החברה והמדינה.
מהם הכשלים במערכות, מטרות המלחמה, האחריות ומה צפוי לנו ביום שאחרי ?
לחצו כאן כדי לקרא את התימלול המלא של המאמר ובסופו קישור לאתר בו מופיע המקור
בחודש ינואר 2023 הביא שר המשפטים, יריב לוין, הצעה לרפורמה במערכת המשפט
והחל משבר שהסתמן כמשבר פוליטי וכך התייחסנו לכך בכנס הקודם של לאו"ר שנערך באפריל 2023.
ההפגנות ההמוניות שנמשכו כ-40 שבועות, התבטאויות פוליטיקאים ומנהיגי ציבור,
הן מעל במת הכנסת והן ברשתות החברתיות, מעידים כי אנו לא במשבר פוליטי אלא במשבר חברתי
העמוק ביותר מאז קום המדינה.
סוגיה מיוחדת במשבר זה היא האוכלוסייה החרדית.
לחצו כאן כדי לקרא את תמצית הדברים שנאמרו בכנס לאו"ר שנערך בירושלים ביום 01/10/2023
בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין ארבע יוזמות לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל
תחת הכותרת "רפורמה משפטית":
חקיקת פיסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות,
מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
מאז אותו נאום החלה תנועת מחאה בטענה כי השינויים המוצעים,
והחוקים שיחוקקו על בסיס שינויים אלו (כפי שהציגו מספר שרים),
הם למעשה "הפיכה משטרית" וביטול הדמוקרטיה.
מדוע נולדה הרפורמה המשפטית ומהי הבעיה העיקרית של תנועת המחאה ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
לחצו כאן כדי לקרא את תכנית לאו"ר לשינוי מבנה המשטר והחברה בישראל
בחודש ינואר 2023 הביא שר המשפטים, יריב לוין, הצעה לרפורמה במערכת המשפט.
הצעה זו נתפסה על ידי הציבור כהפיכה משטרית ההופכת יש מדינת ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה.
מאותה עת החלו הפגנות המונים ברחובות בכל רחבי הארץ, זאת במקביל ללחצים מגורמים שונים,
בארץ ובעולם, על ראש הממשלה לסגת מתוכנית זו.
נכון לעת הזו, פסח 2023, הוקפא הליך החקיקה והחלה הידברות בחסות נשיא המדינה במטרה להגיע להסכמה
בין הקואליציה לאופוזיציה על שינויים נדרשים במערכת המשפט ובמערכות שלטון נוספות.
אולם המחאה הציבורית ממשיכה בהצהרה שתימשך כל עוד לא תבוטל הרפורמה המוצעת.
כנס פסח של תנועת לאו"ר עסק ברפורמה המשפטית, במחאה הציבורית
ובהצעות תנועת לאו"ר (שאף הובאו לידיעת צוות נשיא המדינה) לפתרון המצב.
לחצו כאן כדי לקרא את תמצית הדברים שנאמרו בכנס לאו"ר שנערך בירושלים ביום 9/4/2023
מזה כחודשיים נמצאת מדינת ישראל במשבר ערכי ופוליטי.
הממשלה החדשה מובילה צעדים דרסטיים – בעיקר כנגד בית המשפט העליון.
המוני ישראלים מוחים מדי יום ברחובות, בשביתות ובכל אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות.
מומחים בעלי שם מהארץ ומהעולם מזהירים את הממשלה מפני יישום החוקים החדשים המוצעים.
חיכוכים בין מתנגדי הממשלה לתומכיה הפכו לדבר שבשיגרה, ודיבורים על "מלחמת אחים" נאמרים בריש גלי.
מחאה זו מזכירה במעט את המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים, אולם שתי מחאות אלו סובלות מאותה מחלה.
מהי הבעיה של תנועת המחאה 2023 ומהי הדרך לפתרון ? ומהו הפתרון שהציעה ומציעה תנועת לאו"ר ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
לחצו כאן כדי לקרא את תכנית לאו"ר לשינוי מבנה המשטר והחברה בישראל
למעלה מ-4 שנים נמצאת מדינת ישראל במשבר.
זה החל כמשבר פוליטי אולם כל העת היו בו סממנים שהמשבר עמוק יותר ואיננו מסתיים במישור הפוליטי.
בחודשים האחרונים, מאז הבחירות שנערכו בנובמבר 2022, אנו עדים להחרפת המשבר.
נראה היה כי התוצאות הברורות של הבחירות יביאו קץ למשבר אולם לא כך הדבר.
האם אנו עדים למשבר פוליטי מתמשך או שאנו נמצאים במשבר מסוג אחר לחלוטין המאיים על מדינת ישראל ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בחודש האחרון נערך תרגיל גדול של כל זרועות צה"ל כהכנה למלחמה בלבנון מול חיזבאללה.
כחלק מהתרגיל התפרסמו בכלי התקשורת ידיעות והערכות מה צפוי לנו במקרה של "מלחמת לבנון השלישית".
אלפי רקטות משוכללות מדי יום ישוגרו ליישובי העורף,
תיתכן חדירה קרקעית של חיזבאללה ליישובים הסמוכים לקו הגבול,
אתרי הרס רבים ברחבי המדינה ומאות הרוגים ואלפי פצועים.
אותם מקורות הדגישו כי במצב נתונים זה , אחד הדברים החשובים הוא "החוסן הלאומי".
האם האחריות לחוסן הלאומי היא של המדינה בלבד, או גם לנו, האזרחים, חלק חשוב ועיקרי בכך ?
ביום שישי 13/5/2022 נפל בקרב בג'נין לוחם ימ"מ נעם רז מהישוב קידה אשר בבנימין.
מספר ימים לאחר מכן הגיע ראש הממשלה, נפתלי בנט, לביקור תנחומים בבית המשפחה והותקף במילים קשות ע"י בני משפחת רז.
ביום ראשון 29/5/2022 היה "יום ירושלים". כמדי שנה חוגגים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים ומציינים את יום איחודה של העיר.
בכל שנה מוזמן ראש הממשלה לאירוע חגיגי זה. השנה נמנעו מלהזמין את בנט לאירוע.
נשיא המדינה שנשא דברים באירוע זה הדגיש כי האחדות הישראלית היא מקודשת,
יש לשמור ולחזק אותה ואסור לנו להחרים גם את מי שחושב אחרת מאיתנו.
האם שני אירועים אלו הם נקודתיים או שהינם סימפטום לבעיה במגזר הדתי ובחברה הישראלית ?
ביום שבת 21/8/2021 התחוללו מהומות בגבול רצועת עזה. במהומות אלו נפצע קשה מאד לוחם מג"ב.
הסרטונים שפורסמו על התקרית הראו כשלים בבניית החומה סביב הרצועה.
חלונות בגובה אדם איפשרו לאנשי חמאס להגיע עם נשק, להכניס יד מהחלון ולירות לתוך החדר / עמדה בה שהו החיילים.
גם הפעלת הנשק, ע"י חיילי צה"ל, מתוך העמדה החוצה הייתה כמעט בלתי אפשרית כאשר עשרות ערבים נמצאים מתחת לחלון.
האם זוהי רק תקלה מבצעית נקודתית או שכבר בעבר נחשפנו לתקלות שגרמו לתוצאות קשות?
מאז ראשית שנת 2020 נלחמת מדינת ישראל בנגיף הקורונה וזהו האלמנט המוביל בכל אמצעי התקשורת.
בתקופה שלפני הקורונה עסקה ישראל, ובעקבות זאת גם התקשורת הישראלית, בעיקר בנושא הגרעין האיראני
זאת על רקע הסכם הגרעין שהיה במו"מ בין איראן למעצמות השונות.
אולם מעבר להיבטים הדיפלומטיים, הצבאיים והמודיעיניים קיים היבט נוסף אשר משום מה נדחק לשוליים התקשורתיים ואסור להתעלם ממנו.
מה ההיבט של סכנת האיום הגרעיני האיראני אשר אין להתעלם ממנו, ומדוע?
מזה כשנה וחצי נלחמת מדינת ישראל, יחד עם העולם כולו, בנגיף הקורונה.
מזה כחצי שנה שפותחו חיסונים המוכיחים כי הנוטלים אותם מחוסנים יותר מאחרים כנגד המחלה
ובמקרה ונדבקו בה- הם עוברים אותה בצורה קלה יותר ומדביקים מסביבם פחות אנשים.
לאחרונה התברר כי כמיליון אזרחים החייבים חיסון לא התחסנו וחלק גדול מהם מסרבים מסיבות שונות, חלקם מסיבות ערכיות או כפי שהם מציגים זאת "פגיעה בחופש הפרט".
מה הדילמה שיש ליצור אצל מתנגדי החיסונים ?
ממשלה חדשה הוקמה בישראל המורכבת מאוסף של מפלגות אשר על פניו אין ביניהן קשר אידאולוגי אשר יכול להוביל ליציבות שלטונית.
מה המשותף בענייני ביטחון בין רע"מ ל"ישראל ביתנו" ?
מה המשותף בענייני כלכלה בין "ימינה" למר"צ ?
למרות זאת מפלגות אלו מצאו מכנה משותף והקימו כאמור ממשלה.
אולם הקשר ביניהן מבוסס למעשה על "מאזן אימה" – כל קבוצה חוששת מהתוצאות של עימות אפשרי ביניהן.
מה הדבק המקשר בין המפלגות המרכיבות את הממשלה?.
בראש חודש תמוז תשפ"א, כמדי ראש חודש, התכנסה בכותל המערבי קבוצת "נשות הכותל" לתפילה חגיגית.
תפילתן מעוררת התנגדות, בעיקר בקרב החוגים החרדים שרואים במעשיהן חילול השם ופרובוקציה.
אולם הפעם הייתה "עליית מדרגה" בהתנגדות החרדים כאשר קבוצה של נערים התנפלה על הנשים, חטפה מהן את סידורי התפילה וקרעה אותם.
מי אחראי על הסדר הציבורי במקומות הקדושים ?
בשיחה הקודמת (לדעת להפסיד בכבוד) הדגשתי כי במערכת הפוליטית לא יודעים להפסיד בכבוד וכי התופעה ההולכת ומתפשטת בחברה הישראלית
וזה עלול להפוך לחלק מהתרבות ולהיות סכנה אמיתית לישראל.
הדוגמא הייתה כמובן התנהגותו של ביבי נתניהו לאור אי-הצלחתו להרכיב ממשלה חדשה.
שיחה זו הינה תשובה למספר תגובות שהתקבלו ואשר הדגישו את תרבות השקר במערכת הפוליטית בישראל.
האם תרבות השקר הוא נחלתו של צד אחד בלבד במערכת הפוליטית ?
המשבר הפוליטי העובר על מדינת ישראל בשנתיים האחרונות,
כאשר בכל התחזיות לא נראה פתרון אשר יביא ליציבות המערכת,
העלה לאוויר את הצורך בשינוי מבני עמוק ולא רק שינוי קוסמטי או בחירות חדשות.
בדיוק בנושאים אלו, מבנה המשטר והחברה במדינת ישראל, עוסקת תנועת לאו"ר.
מאמר העוסק ישירות ובראשי פרקים עיקריים בנושאים אלו פורסם בעיתון "מעריב" ע"י עו"ד דוד חודק אשר מכיר את רעיונות לאו"ר.
לכן מאמר זה ראוי שיופיע גם באתר תנועת לאו"ר.
לחצו כאן כדי לקרא את המאמר (המאמר פורסם לראשונה במהדורת סוף השבוע של עיתון "מעריב" ביום 04/12/2020, עמוד 37, בשם "להתחיל מחדש")
בשנת 2008, בתקופת שלטונו של אהוד אולמרט, פורסם בעיתון "הארץ" (30/04/2008) ראיון עם עו"ד יעקב ויינרוט,
שהלך לעולמו לפני כשנתיים.
בראיון מנתח עו"ד ויינרוט את מצב החברה הישראלית על רקע האידיאולוגיות החדשות והשחיתויות שהתגלו באותה עת.
הדברים הנוקבים של עו"ד ויינרוט מהדהדים היום שבעתיים על רקע התופעות שנחשפו בתקופת שלטונו של נתניהו.
הרבה מהערכים עליהם מבסס עו"ד ויינרוט את דבריו תואמים לערכי תנועת לאו"ר.
לכן ראוי מאמר חשוב זה להופיע גם באתר תנועת לאו"ר.
לחצו כאן כדי לקרא את המאמר
(הראיון עם עו"ד יעקב ויינרוט פורסם לראשונה בעיתון "הארץ" ביום 30/04/2008 תחת השם "שחיתות והון הם השלטון")
המשבר החברתי-כלכלי העובר על מדינת ישראל בתקופה האחרונה מביא לידי ביטוי גם השקפות עולם שונות.
בשנת 2016, לאחר פרסום נתוני העוני השנתיים, פרסם הרב שלמה אבינר, מראשי הציונות הדתית, בדף הפייסבוק שלו
מאמר העוסק בחברה הישראלית כי שמשתקפת בנתוני הקשים שפורסמו.
ערכי היסוד עליהם מבסס הרב אבינר את דבריו חופפים במידה רבה את ערכי תנועת לאו"ר בתחומים אלו.
המצב החברתי-כלכלי הנוכחי (ללא קשר למשבר הפוליטי) מעצים עוד יותר את דבריו של הרב אבינר.
לכן, מאמר זה העוסק בקשר בין היהדות לחברה הישראלית ולמערכת הכלכלית, ראוי שיופיע גם באתר תנועת לאו"ר.
לחצו כאן כדי לקרא את המאמר (המאמר פורסם לראשונה בדף הפייסבוק של הרב אבינר ביום 25/12/2016 תחת השם "כולנו סוציאליסטים")
השבוע (15/8/2020) הלכה לעולמה פרופ' רות גביזון, מהדמויות הבולטות בעולם המשפט בישראל.
אולם היא לא עסקה רק במשפט. בתחילת שנות ה-2000 היא פעלה עם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר "הר עציון",
בבניית הסכם מסגרת חדש בין פלגי הציבור היהודי במדינת ישראל, בינם לבין הפזורה היהודית
ובין הציבור היהודי למיעוט הלא יהודי במדינת ישראל.
עבודתם המקיפה פורסמה בשנת תשס"ג-2003 וקטעים ממנה פורסמו גם לפני כן. כותרת עבודתם:
מסד לאמנה חברתית חדשה בין שומרי מצוות וחופשיים בישראל *
רבות מהנחות היסוד עליהן התבססו גביזון ומדן תואמות את הנחות היסוד של לאו"ר
בתחומי האמונה האישית, היחס בין האזרח לקהילה ותפקיד מוסדות השלטון בשאלות דת, ערכים ומדינה.
צר לנו שעבודתם לא זכתה למקום לו הייתה ראויה ולכן הנחות היסוד שלהם בעיקר בדבר
"ערעור המסגרת המשותפת, החרפה בשסע הפנימי והחלשה ניכרת של המנגנונים המוסכמים ליישוב מחלוקות"
תקפים כיום אף יותר ובאים לידי ביטוי יומיומי במשבר העובר על החברה הישראלית בעצם ימינו אלו.
לזכרה אנו מביאים שוב את שפרסמנו בעבר בעלון תנועת לאו"ר.
לחצו כאן כדי לקרא את המאמר (המאמר פורסם לראשונה בעלון לאו"ר מס. 23, אפריל 2003)
* קישור למסמך המלא של פרופ. רות גביזון והרב יעקב מדן
לחצו כאן כדי לקרא את המאמר (המאמר פורסם לראשונה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום 20/07/2020)
אחד הנושאים המרכזיים המפלגים את החברה הישראלית בכלל, ואת המיגזר היהודי בפרט, הוא יחסי דת ומדינה.
לאחרונה נעצר תושב הצפון אשר הודה בביצוע 5 הצתות של משרדי מועצות דתיות בכוונה לעורר מודעות לאידיאולוגיה של הפרדת הדת מהמדינה.
תכנית תנועת לאו"ר בנושא זה קובעת עקרונות ברורים :
* מדינת ישראל היא מדינה יהודית ועליה לשאת באחריות לקיומו ולאחדותו של העם היהודי בארץ ובגולה.
* היהדות צריכה לשמש אמת-מידה לתביעות מוסריות וחינוכיות ולא בסיס לדרישות כלכליות ופוליטיות.
תנועת לאו"ר מציעה שתי דרכים לפתרון המשולבות זו בזו :
* לנתק את הקשר בין הדת לפוליטיקה ולקבוע כי ההכרעה בשאלות דתיות תיעשה ב"משאל עם" שיהיה מחוץ לזירה הפוליטית.
* להקטין ככל שניתן את תלותם של מוסדות דתיים במערכות השלטון ולהגדיל כנגד זאת את תלותם בציבור ואת משמעותם בחייו.
תכנית תנועת לאו"ר למבנה המשטר ותפקידי שרים
לקריאת תכנית לאו"ר למבנה המימשל במדינת ישראל- לחצו כאן
היש עדיין אנשים המוכנים להשקיע מאמץ בחשיבה ובגיבוש פתרון למערכת המימשל במדינת ישראל ?
נשמח אם תיצרו איתנו קשר דרך האתר או ישירות לדוא"ל : [email protected]
בימים אלו מתנהל מו"מ מתקדם לקראת הקמת ממשלה חדשה בראשות נתניהו, לאור תוצאות הבחירות לכנסת ה-21 שנערכו לפני כחודש.
"איחוד מפלגות הימין" הגיש דרישות למפלגת הליכוד ובהן, כפי שפורסם באתרי אינטרנט שונים שלל דרישות בנושא שבת, שירות לאומי, חינוך ממלכתי-דתי וכמובן ההתיישבות.
אולם גם בנושא המנהיגות יש להם דרישה-בקשה : הסדרת נושא החסינות של חברי הכנסת.
האם המושג "חסינות" למנהיגי ציבור הינו ברוח היהדות, כפי שאמורה לייצג מפלגה יהודית-דתית ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
ביום 28/02/2019 פירסם היועץ המשפטי לממשלה את החלטתו להעמיד לדין, בכפוף להליך שימוע,
את ראש הממשלה בנימין נתניהו במספר תיקים – וזאת באשמת קבלת שחד, מירמה והפרת אמונים.
ראש הממשלה, בשידור לאומה, תקף את החלטת היועץ וחזר שוב על הטענה שאין כלום ולא יהיה כלום.
האם הליך שימוע יעזור לראש הממשלה ומה אפשר לצפות ממנו כדי להוכיח את צדקתו ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מזה מספר שבועות מתנהל דיון מסביב למועד החלטת היועץ המשפטי לממשלה בפרשות בהן מואשם נתניהו, ובעיקר מה יהיה תוכן המלצתו.
עוד לפני קבלת ההחלטה ופרסומה ברהים הכריזו מפלגות הימין כי תהיה אשר תהיה החלטת היועץ – הן ילכו אך ורק עם בנימין נתניהו אם וכאשר ירכיב ממשלה, דבר שהסקרים הנוכחיים מראים.
לעומתן, מפלגות השמאל הכריזו כי לא ישבו בממשלת נתניהו.
לאחר פרסום החלטת היועמ"ש (28/2/2019) הודיע בני גנץ, שהסקרים מנבאים לו הצלחה בבחירות, כי לא ישב בממשלה עם נתניהו.
מה הסיבה שמפלגות הימין נצמדות לנתניהו והאם זהו מהלך ראוי והגיוני ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
השבוע יוגשו רשימות המועמדים לכנסת ה-21. כל מפלגה בחרה את מועמדיה בדרך שקובע תקנון המפלגה.
במפלגת "יש עתיד" בחר ראש המפלגה יאיר לפיד את המועמדים וקבע את סדר הרשימה.
מדוע אנשים איכותיים מוכנים להשתתף במשחק המכוער שהתגלה ב"סידור העבודה" שנוהל ע"י לפיד ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
ראש הממשלה ביקר בשבוע שעבר בפולין ובין השאר נפגש מקבילו הפולני ודנו בין השאר בסוגיית החוק האוסר להטיל אחריות על הפולנים למחנות ההשמדה הגרמניים בתחומם. בתדרוך לעיתונאים לאחר מכן אמר נתניהו
"הפולנים שיתפו פעולה עם הנאצים ואני לא מכיר אדם אחד שנתבע על אמירה זו". לאחר מכן הכחיש נתניהו את הדברים ואמר כי זוהי המצאת תקשורת.
יום לאחר מכן ציטט ישראל כץ, בתפקידו כממלא מקום שר החוץ, את ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר שאמר "הפולנים ינקו את האנטישמיות מחלב אימם".
התגובה הפולנית הנזעמת כללה גם ביטול ביקור ראש ממשלתם בישראל להשתתפות בוועידה חשובה, שבוטלה בשל כך.
האם עיסוק בשאלות היסטוריות הוא תפקידם של פוליטיקאים ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מסקנות חקירות המשטרה בעניין החשדות נגד בנימין נתניהו, באחד מן התיקים, הוגשו ליועץ המשפטי לממשלה.
על פי סדר הדין, ניתן לערוך הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום
אולם הקדמת הבחירות לכנסת ה-21 סיבכה את המצב.
ראש הממשלה מעוניין להתייצב לבחירות בו, לכאורה, לא נפתחו נגדו הליכים משפטיים.
מאידך, רבים לוחצים להבהיר את המצב המשפטי של נתניהו, כלומר – לפתוח הליך שימוע עוד טרם הבחירות.
מהו המצב המשפטי בהליך זה ומה כדאי לבנימין נתניהו ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בחירות מקדימות, או בשם הידוע יותר "פריימריז", מתקיימות בישראל לפני בחירות כלליות
בתוך המפלגות במטרה לקבוע את המועמדים ברשימה לכנסת, זאת בכפוף כמובן לתקנון המפלגה.
הפריימריז אינן "תורה מסיני" והונהגו בישראל רק בשנת 1992 ולא בכל המפלגות.
כיום ניתן לבחון בשטח את תוצאות שיטה זו.
האם היא נכונה ומתאימה לישראל, האם השיגה את התוצאות להן ציפו והאם קיימות שיטות אחרות אותן כדאי לאמץ במדינת ישראל.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מערכת הבחירות לכנסת ה-21 נכנסת להילוך גבוה.
הפריימריז במפלגת "הליכוד" אשר יערכו ב- 5/3/2019 כפתיחה לקמפיין הכללי חושפים את המתרחש מאחורי הקלעים.
קביעת זהות בין המפלגה לעומד בראשה אינה דבר חדש אולם בגלל המצב הבעייתי בו נמצא נתניהו עקב החקירות השונות, זו עלולה להיות בעיה למפלגתו.
מה הסכנה הטמונה בקשירת גורלו של נתניהו לגורל הליכוד בבחירות לכנסת ה-21 ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
ביום שבת 13/10/2018 נהרגה אישה פלסטינית מאבן שהושלכה על המכונית בה נסעה עם בני משפחתה.
לאחר חקירות של שירותי הביטחון נעצרו מספר נערים מישיבת "פרי הארץ" ביישוב "רחלים".
ראשי הישיבה ואף רבנים מראשי הציונות הדתית מחו כנגד המעצרים ושיטות החקירה של השב"כ.
במהלך החקירות התגלה כי במהלך אותה שבת הגיעו אנשים לישיבה לתדרך את הנערים כדי לעמוד ולשתוק מול חקירות השב"כ.
אילו שאלות מתעוררות מפרשה זו לגבי יחסם של גורמים מסויימים לחוק ולגורמי החקירה במדינת ישראל ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מזה תקופה ארוכה חוקרת המשטרה את ראש הממשלה וכמה מעוזריו הקרובים במספר פרשיות.
על פי דיווחים, מספר חקירות הסתיימו והועברו להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.
הקדמת הבחירות הפכה את נושא החקירות וההמלצות לעניין מרכזי ומאבקים של ראש הממשלה במשטרה, בפרקליטות וביועץ המשפטי.
האם מאבקו של נתניהו במערכת אכיפת החוק תיעצר אצל היועמ"ש ומה עלולות לגרום פרשיות אלו לתפקודו של ראש הממשלה ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מאז הודיע ראש הממשלה על הסכמת המפלגות לפיזור הכנסת והליכה לבחירות – רועשת וגועשת המערכת הפוליטית. מפלגות מתפרקות (הבית היהודי), גושים שהתמודדו יחד נפרדים (המחנה הציוני), חברי כנסת עוברים ממפלגה למפלגה (יואב גלנט) ועוד. כל זה מלווה בתהליכים מכוערים של השמצות ונאצות.
אבל את כל זאת חזתה תנועה אחת לפני למעלה מ-30 שנה ואף הציעה תכנית להבראת המערכת.
מה הגורמים העיקריים להידרדרות המערכת הפוליטית ? האם יש כוח היכול להוביל את השינוי ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
החקירות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכמה ממקורביו נמשכות והמלצות הוגשו לפרקליטות.
במקביל אנו נכנסים לתקופת בחירות ואזי מצהיר ראש הממשלה כי לא הגיוני לפתוח בהליך שימוע נגדו לפני הבחירות|
וכי אין בכוונתו להתפטר אם יוזמן לשימוע טרם הגשת כתב אישום.
מה משמעות הצהרה זו של נתניהו, כמו אחרות לפניה, בעניין ההאשמות נגדו ומה המשמעות למערכות השלטון והמשפט בישראל ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
חוק יסוד "ראש הממשלה" בישראל קובע כי לאחר הבחירות יתייעץ הנשיא עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שקיבל את מירב ההמלצות מנציגי הסיעות.
התיקון לחוק שהוגש ע"י חברי כנסת מהליכוד מצמצם למעשה את סמכויות הנשיא וקובע שעל הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על "חבר כנסת שהינו ראש סיעה".
היוזמה לחוק באה מתוך חשש שגדעון סער צובר פופולריות גדולה בליכוד ויכול לסכן את מעמדו של נתניהו וסיכוייו להרכיב ממשלה לאחר הבחירות הבאות.
מה ההשלכות של "חוק סער" על המשטר והשלטון במדינת ישראל?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
לאחר תקופה שנמשכה שנים, בה טוענים תושבים במספר ישובים בצפון כי הם חשים שמתבצעות חפירות מתחת לבתיהם, ולאחר איסוף מידע מודיעיני-
יצא צה"ל בחג החנוכה 2018 למבצע "מגן צפוני" לחיסול המנהרות שנחפרו ע"י חיזבאללה מתחת למספר ישובים לאורך גבול לבנון.
המבצע הצבאי לווה בהצהרת אזהרה של ראש הממשלה לחיזבאללה ולממשלת לבנון.
האם דברי ראש הממשלה הם התגובה הנדרשת למנהרות שהתגלו בתוך שטח ישראל ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בחודש 09/2018 הודיע מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי למשרד האוצר כי יפסיק החל מחודש ינואר 2019 להעביר למדינה עודפי גבייה מחשש שלא יוכל לשלם קצבאות החל משנת 2037.
עודפי גבייה אלו עברו לקופת האוצר על פי הסכם שנחתם עם המדינה ב-1980 וכיום הממשלה חייבת לביטוח הלאומי עבור אותם שנים למעלה מ-200 מיליארד שקלים.
מהם מטרות כספי הביטוח הלאומי שאנו משלמים והאם יש להמשיך ולקיים את ההסכם עם משרד האוצר ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
ביום 05/11/2018 לאחר דיונים ציבוריים בכל אמצעי התקשורת, שנמשכו מספר חודשים, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את חוק "נאמנות בתרבות", פרי יוזמתה של שרת התרבות מירי רגב.
מדובר בתיקון לחוק התרבות והאמנות, שיאפשר למשרד התרבות לשלול – או להפחית – תמיכה פיננסית מגופים וממוסדות תרבות שפעילותם חותרת תחת קיומה של המדינה ומבזה את סמליה.
מהם מטרות כספי התרבות והאם חוק זה פוגע למעשה בחופש הדיבור ובחופש היצירה ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
לפני מספר חודשים פרסם האלוף (מיל.) יצחק בריק, המכהן גם כנציב קבילות החיילים, את הדו"ח השנתי האחרון שלו.
האלוף מצביע בדו"ח חמור ופסימי על כשלים מערכתיים בצה"ל שעלולים לבוא לידי ביטוי ברמת המוכנות של הצבא במלחמה הבאה.
הדו"ח עסק בנושאי כוח-אדם ולוגיסטיקה וכמו שאמר בריק : "אם הייתי מקריא לכם מתוך הדו"חות הללו - הייתם נופלים מהרגליים".
האם נושאי כוח-אדם ולוגיסטיקה, עם כל חשיבותם, הם אלו אשר יקבעו את תוצאות המלחמה הבאה ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מאז קום המדינה התנהלו מספר מלחמות גדולות בינינו לבין שכנינו וביניהן התנהלו "מלחמות קטנות" – מלחמות התשה.
המפורסמות ביניהן היא המלחמה לאורך תעלת סואץ מיד לאחר מלחמת ששת הימים והמלחמה בגולן לאחר מלחמת יום הכיפורים.
מזה מספר חודשים מתנהלים קרבות מסוג אחר בגבולנו עם רצועת עזה, בעיקר בין אזרחים לצה"ל.
האם האירועים בגבול ישראל-עזה זו מלחמת התשה ? אם כן, כיצד עלינו להתמודד עם מלחמה מסוג זה ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בימים שלפני ראש השנה פסל רבה של קריית-גת, משה הבלין, את כלל יהודי אתיופיה המועסקים בחברת קייטרינג מלעבוד בבישול באותה חברה היות והוא מטיל ספק ביהדותם.
מקרה זה הצטרף לפסילתם לפני כחודשיים, ע"י בד"צ העדה החרדית, של יהודים מאתיופיה לעבוד ביינות "ברקן".
המהומה התקשורתית שהתפתחה סביב הפרשה הביאה לתגובות נזעמות מנציגי הקהילה האתיופית ואף להתייחסות ראש הממשלה.
האם זוהי רק סוגיה דתית, כפי שטוען הרב, או בעיה חברתית ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בסרטון ברכה שפירסם נתניהו לקראת ראש השנה תשע"ט הוא מדגיש כי זו הייתה "שנה מצויינת" וממשיך ומפרט את הישגי המדינה והממשלה שהוא עומד בראשה.
ברכה זו, אף שנעשתה בסגנון היתולי, מזכירה את מודעות הבחירות של "המערך" ערב מלחמת יום הכיפורים :
מעולם לא היה מצבנו טוב יותר.
מה על ראש הממשלה ללמוד מההיסטוריה הכואבת של רק לפני 45 שנה ? מה עלינו, האזרחים האחראים, לעשות ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בסוף חודש 08/2018 הודיע נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, על הפסקה מיידית של העברת הכספים לארגון אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים הפלסטינאים – הפועלת בחסות האו"ם.
צעד זה, כפי שהוצג, הוא חלק מתכנית לשלום במזרח התיכון.
התגובות המנוגדות לצעד זה אשר הושמעו מפי גורמים בכירים בישראל, במערכת המדינית והביטחונית, מעוררות את השאלה
מהו האינטרס הישראלי בקיומו ובפעולותיו של ארגון אונר"א ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
כבכל שנה עם פתיחת שנת הלימודים הוקדשו בתקשורת שעות רבות לדיונים, שיחות וברכות על המערכת.
המוטיב המרכזי היה, כבשנים האחרונות, דגש על ההישגים הלימודיים הן ההישג האישי והן הבית-ספרי.
הערכים נדחקו לשוליים.
לאן מובילה דרך זו של מערכת החינוך ? האם זוהי "מערכת חינוך" כפי שהיינו רוצים לראות ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בחודש יולי 2016 נעשה בתורכיה ניסיון הפיכה. לאחריה נערך גל טיהורים ובין השאר נעצר כומר אמריקאי של קהילה נוצרית קטנה באיזמיר, אנדרו ברנסון.
מאז נעשו מאמצים לשיחרורו ולאחרונה פורסם, בעקבות איומי טראמפ להטיל סנקציות על תורכיה, כי העיסקה לשיחרור הכומר כללה גם בקשה של טראמפ מנתניהו לשחרר אזרחית תורכית שנעצרה בישראל באשמת הלבנת כספים עבור ארגון החמאס. יום לאחר בקשת טראמפ שוחררה אותה אזרחית תורכית וגורשה מישראל. הכומר האמריקאי לא שוחרר.
האם עסקאות מסוג זה, המערבות את ישראל בסכסוך לא לה, נעשות בלא ידיעה או חקירה, גם בדיעבד, של התקשורת ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בקרוב אמורה להתכנס ה"ועדה למינוי דיינים" ולאשר את מינויים כל דיינים חדשים לבתי הדין האזוריים.
המינויים צפויים להיות על פי חלוקה פוליטית קבועה : שליש לכל מגזר. שישה דיינים ספרדים המזוהים עם ש"ס, שישה דיינים אשכנזים המזוהים עם יהדות התורה ושישה דיינים דתיים המזוהים עם "הבית היהודי".
בעבר, הדיינים שהתמנו מטעם יהדות התורה, היו מזוהים באופן בולט עם ההנהגה הרוחנית של "דגל התורה" כלומר בוגרי ישיבות ליטאיות. אולם בשנים האחרונות חל שינוי והוחלט כי "השליש האשכנזי" יחולק שווה בשווה בין ליטאים לחסידים המזוהים עם מפלגת "אגודת ישראל".
האם אלו הקריטריונים הנדרשים מדיינים ? האם זוהי דרך למנות אנשי משפט ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בסוף חודש 06/2018 פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף-חיים שפירא, דו"ח על תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה.
בחירות אלו נערכו ביולי 2017 ובסיומן נבחר אבי גבאי ליו"ר המפלגה.
על פי ממצאי הדו"ח, חרגו מספר מועמדים מהוראות החוק בעניין מימון הפריימריז, ובמיוחד בלט אבי גבאי ועלינו לשאול
האם שיטת הפריימריז היא דמוקרטית כפי שהיא מתיימרת להיות ? האם נבחרים מועמדים ראויים?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בשבוע האחרון של חודש מאי 2018 שוב היה סבב התמודדות קצר מול החמאס והארגונים השונים ברצועת עזה.מטחי טילים ופצמ"רים מעזה על ישובים בשטח ישראל ומנגד תקיפות מסיביות של חיל האוויר בכל רחבי הרצועה על מטרות שונות.
לאחר כ-48 שעות נדמו התותחים כאשר לכולם ברור כי לא הייתה הכרעה ברורה וסבב נוסף הוא רק עניין של זמן. ולכן חשוב לשאול
מה מטרתה של מדינת ישראל מול החמאס בעזה ומדוע אין משיגים את המטרות המוצהרות – הפלת שלטון החמאס ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
פסקי הדין שניתנו לאחרונה בעניינם של ניצב ניסו שחם ושל יו"ר ועד פועלי נמל אשדוד, אלון חסן
היו סיום הפוך לתרועות החצוצרה בפתיחת המשפטים ולדיווחים במהלכם.
אבל, כמו כל חברה הבאה לבחון את מנהיגיה, עלינו לשאול את עצמנו :
האם הדין הפלילי הוא המישור היחיד בו עלינו להסתכל ולבחון את אנשי הציבור ? ואם כן – לאן זה יוביל את החברה הישראלית ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
ההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן, אשר מתבטאת בניסיונות ישראל למנוע את התבססותה בסוריה ובאיומים מפורשים על השמדת ישראל,
ובנוסף החמרת המצב הביטחוני בגבולנו עם עזה והתעצמות החיזבאללה בצפון מעלים שוב את השאלות
האם קיימת סכנה למדינת ישראל ? מה עושה הנהגת המדינה ואייך על ישראל להיערך למצב החדש.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מהו אירוע היסטורי והאם הכרזה זו, בעת הזו מפי נשיא זה באמת תיזכר כאירוע היסטורי?
מי העביר את הסיפור לאמריקאים והאם יש צורך להעביר גם פרטים מבצעיים ?
מה הייתה מטרתו של דין יששכרוב בהודאה והאם ההחלטה שלא להעמידו לדין היא נכונה ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
האם בית המשפט העליון, בפסק דינו, הצליח לשלב בין זכויות פרט אלו למציאות ולזכויות הציבור ככלל ?
האמנם זוהי המטרה האמיתית של חוק הג'ובים, על מה הוא מעיד והאם יצליח להשיג את המטרה הרשמית בגללה נחקק ?
האם למאבק צודק צריך שיהיו גם גבולות על דרכי הפעולה ?
שנים ארוכות אנו שומעים על קשרי "הון-שלטון".
בחודשים האחרונים נושא זה לא יורד מסדר היום עקב חקירות נמשכות במספר פרשיות נגד רבים מאד בצוות הסובב את ראש הממשלה.
אנו רוצים לשאול : אייך נוצר השידוך המפוקפק בין פוליטיקאים ואילי ההון ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
למעלה מ-10 חודשים מתקיימות בפתח-תקווה הפגנות בקרבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה.
הפגנות אלו משבשות את השלווה בשכונת המגורים והתושבים עתרו לבג"צ בתביעה להרחיק את המפגינים מהשכונה. מנגד טענו המפגינים לזכות הבסיסית להפגין.
דברים מסויימים שאמר אחד השופטים מעלים לדיון את השאלה
האם הזכות להפגין גוברת על זכות האזרח לשקט בסביבת מגוריו.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
במשך חודשים ארוכים מנהלת המשטרה חקירות נגד ראש הממשלה בפרשיות שונות. מהן אישיות (מתנות), אחרות קשרי שלטון תקשורת וחברות כלכליות ואחרות פרשיות של מקורביו בעיקר בנושאי רכש בטחוני. החקירות והפרסומים בתקשורת מזעזעים את הציבור מכל קצווי הקשת הפוליטית. בין אם אלו תומכים הטוענים לרדיפה של ראש הממשלה או מתנגדים הטוענים לשלטון מושחת.
אחד ההיבטים של הפרשה הוא השפעת החקירות על מפלגת השלטון, הליכוד, בעיקר לאור שנות שלטונו הארוכות של נתניהו.
השבוע הסתיים השלב האחרון (בינתיים) של פרשת אלאור עזריה והוא החל לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו.
זה המקום והזמן לדון שוב האם הפרשה היא בעיית מוסר עקרונית, של המדינה ושל צה"ל,
או שזוהי בעיית משמעת צבאית.
בעקבות בקשה של הרשות הפלסטינית, החלה ישראל לצמצם את אספקת החשמל לרצועת עזה. במקום אספקה של 4 שעות ביום, תופחת האספקה ל-3 שעות ואולי אף פחות.
אמנם זה נראה כחלק מהמלחמה הפנימית הפלסטינית, בין הנהגת הפת"ח להנהגת החמאס השולטת ברצועה, אולם זוהי גם בעיה של מדינת ישראל במלחמה המתמשכת מול רצועת עזה.
האם אספקת החשמל היא הבעיה המרכזית של ישראל מול רצועת עזה, תושביה ובעיקר הנהגת החמאס ?
בסוף חודש מאי 2017 התקיימה עצרת ביוזמת תנועת "שלום עכשיו" ובשיתוף מספר מפלגות שמאל ציוניות ותנועות חוץ פרלמנטריות המזוהות עם מחנה השמאל, תחת הסיסמה "שתי מדינות – תקווה אחת".
העצרת היא חלק מאירועים המציינים 50 שנה למלחמת ששת הימים. אולם הדגש בעצרת זו היה 50 שנות כיבוש.
רשימת הנואמים והמשתתפים בעצרת מעוררת דווקא שאלות פוליטיות על אפשרויות הרכבת קואליציה ומדיניות ממשלת ישראל.
מה מצב זה ותהליכים אלו מבשרים לגבי מדינת ישראל ?
האם תגובתה המתונה של ישראל ראויה וכיצד עלינו להתייחס לדברי ארדואן החוזרים על עצמם מדי תקופה?
בראיון עיתונאי במסגרת מסע הבחירות לנשיאות צרפת, טענה מועמדת "החזית הלאומית" מארין לה-פן כי צרפת אינה אחראית לגירושם של יהודי פריז למחנות ההשמדה.
לדבריה מי שאחראים לגירוש הם אלו שהיו אז בשלטון והם, לטענתה, "לא היו צרפת".
בטקס נעילת אירועי יום השואה 2017 בחר הנשיא ריבלין לתקוף ישירות את דבריה של לה-פן ושל מנהיגים נוספים המנסים להתנער מאחריות לאירועים בתקופת השואה.
הנשיא הדגיש כי האחריות היא על הגרמנים אולם אנו תובעים חשבון נפש לאומי ומוסרי מכל אלו שסייעו להם להוצאת תכנית ההשמדה מן הכוח אל הפועל.
האם היה על הנשיא להתייחס לדבריה של לה-פן ולהעביר למעשה את הוויכוח לזירה הפוליטית ?
לפני מספר ימים, בסמוך לאירועי הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך דיון באחת מועדות הכנסת שעסק ביישום לקחי מבצע "צוק איתן".
בדיון, בהשתתפות ראש הממשלה, נכחו גם הורים שכולים והורים שגופות בניהם נמצאות בידי החמאס. הדיון התלהט והוטחו שם ביטויים מעליבים ופוגעים הן בין ההורים לחברי הכנסת והן בין חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה.
זו הייתה חוליה נוספת בשרשרת של אלימות מילולית באירועים שונים הגוברת, לצערנו, בשיח הציבורי.
אולם עלינו להתייחס לשאלה על מעמדם ותפקידם של ההורים השכולים בשיח זה, במיוחד בנושאים ביטחוניים.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
ב-6/4/2017 התרחש פיגוע דריסה בצומת עופרה אשר בשומרון.
בפיגוע נפל חייל צה"ל אליחי טהר-לב ז"ל ונפצע חייל נוסף.
המחבל שביצע את הפיגוע נפצע ונעצר. התהליך והמסלול המצפה לו ברור.
מאסר עולם בכלא הישראלי עם חבריו האסירים הביטחוניים ועם תנאי חיים נוחים.
האם זוהי הענישה לה ראוי רוצח בדם קר ? מהם האפשרויות לענישה ?
בחודשים האחרונים מתחולל מאבק בתוך בתי הסוהר בהם כלואים האסירים הביטחוניים.
המאבק, המלווה באיום בשביתת רעב המונית, מוגדר ע"י מומחים כמאבק בין הנהגות חמאס ופת"ח.
אולם כלפי חוץ הוא מוצג כדרישה לשיפור תנאים.
האם תנאי האסירים הביטחוניים כה גרועים ? מה ניתן לעשות כדי להקטין את סכנתם כאשר ישוחררו מהכלא ?
בכנס שנערך לזכרו של מאיר דגן ז"ל דיבר גם תמיר פרדו, שהיה גם הוא ראש "המוסד".
דבריו כללו מספר התבטאויות קשות בעיקר נגד המדיניות בנושא הסכסוך עם הפלשתינאים כמו
"מדינת ישראל בחרה לא לבחור, לעצום עיניים"; "המציאות השתנתה, התנאים השתנו ואנו קרובים לנקודת האל-חזור, נגיע למדינה דו-לאומית".
הגדרתו שמצב זה הוא "אסון למפעל הציוני" מחייבת תגובה.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בחודשים האחרונים מתרחשים אירועים אשר קיבלו חיזוק בשבועות האחרונים.
תקציב הישיבות הוגדל בצורה משמעותית והפך לגדול ביותר מאז ומעולם. במפלגת העבודה נחשפו הקלטות הכוללות התבטאויות מביכות על מועמדים אחרים שאיפותיהם ודעותיהם על ההסתדרות הכללית. בנוסף, ראש הממשלה נחקר גם בפרשות חדשות, ביטחוניות.
אולם המצב הכללי כפי שמשדרים פרנסי המדינה טוב מתמיד. מכוניות חדשות, נסיעות רבות לחו"ל, אבטלה לא גבוהה ומצב ביטחוני שקט בעיקרו.
זה מזכיר את סיסמת המנהיגים שהייתה ערב בחירות 1973, לפני מלחמת יום הכיפורים:
מעולם לא היה מצבנו טוב יותר.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בסוף חודש פברואר 2017 פרסם מבקר המדינה שני פרקים מתוך הדו"ח העוסק במבצע "צוק איתן".
פרק ראשון עוסק בתהליך קבלת ההחלטות לפני המבצע ובמהלכו. הפרק השני עוסק בהתמודדות עם איום המנהרות.
רוב התגובות במערכת התייחסו לפרק השני על המנהרות. אולם דווקא מסקנות המבקר על תהליכי קבלת ההחלטות, המופיעות בפרק הראשון, מעידות על תפיסה שגויה של התמודדות מערכות שלטוניות, ביטחוניות וצבאיות בעת מלחמה.
בחודש ינואר 2017 נכנס לתפקידו הנשיא ה-45 של ארה"ב – דונאלד טראמפ.
בתקופה הקצרה מאז השבעתו הצליח לעורר סערות לא מעטות בהצהרות, מינויים שנכשלו, מאבקים מול בית המשפט ומול התקשורת האמריקאית.
מדי יום מתקיימות הפגנות נגדו וגם בקרב מנהיגי מדינות אחרות נשמעת ביקורת עליו ועל דעותיו.
כל זה לא מונע מחוגי הימין בישראל לנסות ולנצל את הצהרותיו הפרו-ישראליות לפעולות מול הפלסטינאים.
האם מדינת ישראל, מנהיגיה ותושביה יכולים להיות סמוכים ובטוחים בתמיכת ארה"ב בהנהגתו של טראמפ ?
יוסי שיף, ממייסדי תנועת לאו"ר, חי כיום בארה"ב ומביא את נקודת המבט כפי שרואים משם.
בתחילת החודש, בעת דרשה לתלמידיו, תקף הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, את שירות הבנות בצה"ל, ובמיוחד שיבוצן כלוחמות קרביות. דבריו, ובעיקר הביטויים שהשתמש בהם, קוממו עליו רבים – בין השאר מהסקטור הדתי-לאומי.
אבל דבריו מעלים שוב את הסוגיה העיקרית של שירות נשים בצה"ל ואופי השירות.
סוגיה זו היא נרחבת יותר ומשולבת בערכים והסכמים אוניברסליים. מה הסיבות שסוגיה זו עולה שוב ושוב ומה חשיבותה בהיבט הרחב יותר.
ביום 15/2/2017 נפגשו נתניהו וטראמפ. במסיבת העיתונאים לא הזכיר טראמפ "שתי מדינות לשני עמים"
כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בימין מיהרו לחגוג בהצהרות שונות החל מהחלת החוק הישראלי על שטחיC ביו"ש (שטחים בהם יש רוב יהודי והם בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית) ועד לסיפוח כל יהודה ושומרון.
המצהירים התעלמו משאלת הזכויות הפוליטיות של האוכלוסייה הערבית ביו"ש, שאלה שלא ניתן להתעלם ממנה.
מה הפתרון שתנועת לאו"ר הציעה לבעיה זו לפני למעלה מ-30 שנה ?
ביום 6/2/2017 אושר בכנסת "חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון" המוכר כ"חוק ההסדרה". החוק נועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית בבעלות פרטית.
אישור החוק לווה בהצהרות אופטימיות של מנהיגים בימין, תוך הדגשה כי יש לנצל את ההזדמנות שהממשל החדש בארה"ב, בראשות דונלד טראמפ, מגלה אהדה גדולה לישראל ולצרכיה, הרבה יותר מממשלו של אובמה.
האם זוהי אופטימיות חסרת תקנה או אולי טמונות בה גם סכנות, הן מידידינו והן מאוייבינו ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בימים אלה נדון בבית המשפט העליון, בהרכב מורחב, הנושא של סמכות הרבנות לתת כשרות.
הנושא הגיע לערכאות עקב סירוב הרבנות הראשית לתת הכשר למוצרי מזון אשר מיובאים ב"יבוא מקביל".
אותם יבואנים טוענים כי המפעלים ונותני הכשרות בחו"ל מסרבים לעבוד איתם בגלל לחצי שאינם ממין הכשרות. לטענתם, חוסר שיתוף הפעולה איתם מצד הרבנות הראשית בישראל גורמת למעשה לבלעדיות של יבואן, פוגעת בחופש העיסוק ופוגעת בציבור הצרכנים.
האם יש לראות זאת רק כמאבק כלכלי או חשוב להסתכל על כך מנקודת מבט עקרונית יותר – הסמכות לתת כשרות.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בסוף חודש ינואר 2017 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים, בעסקת טיעון, את הרב הראשי לישראל, לשעבר, הרב יונה מצגר בעבירות של קבלת שוחד. גם בעבר הועלו האשמות נגד הרב מצגר ולתקופה מסויימת אף נשללה תעודת הכושר שלו לכהן כרב עיר. למרות זאת, בשילוב פוליטי מורכב ומעניין הצליח להיבחר לרב ראשי בשנת 2003.
האם תרגילים פוליטיים יקבעו את מעמדה של הרבנות הראשית? ויותר מכך, של היהדות במדינת ישראל ?
אחד הנושאים הראשונים שהעלה נשיא ארה"ב הנבחר היה בניית החומה בגבול ארה"ב-מקסיקו. אחת התגובות הראשונות להצהרתו היו דברי נתניהו ששיבח את ההחלטה והדגיש כי הוא בנה גדר בגבול ישראל-מצריים שעצרה לחלוטין את המסתננים. "הצלחה גדולה, רעיון גדול" סיכם נתניהו ויצר משבר (שבינתיים נפתר) עם מקסיקו.
אך האם אלו עובדות נכונות ? האם נכון היה לומר דברים אלו ?
בחודשים האחרונים מתנהלות בדיקות לגבי מתנות שקיבלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו ממספר אילי הון ברחבי העולם. עדיין אין ביטחון שהדבר יוביל לחקירה פלילית. אולם פרשות אלו מצטרפות לפרשות נוספות, בתחומים אחרים, כמו שכר בכירים ועמלות תיווך נשק, המתפרסמות מעת לעת.
זוהי רדיפת בצע לשמה.
האם זוהי המנהיגות לה אנו ראויים ? האם החברה הישראלית תוכל לעמוד בכך לאורך זמן ?
ביום 04/01/2017 הושבתו כל קווי "אגד" באזור ירושלים.
השביתה, הן של הנהגים והן של "אגד", בתמיכת ההסתדרות, באה כנגד מדיניות משרד התחבורה כלפי "אגד".
האם יש לאפשר השבתה של שירות חיוני ולשתק למעשה עיר שלמה למשך יום שלם ?
בשבועות האחרונים מתפרסמות הקלטות המעידות לכאורה על קשר בין נוני מוזס, הבעלים והמו"ל של ידיעות אחרונות לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל זאת במטרה לשנות את הקו שבו נוקט העיתון שנגד ראש הממשלה.
מהו תפקידו של נתניהו במו"מ זה, עפ"י דבריו והסבריו להקלטות ? האם זו התנהגות המצופה מראש ממשלה ?
ביום 04/01/2017 הורשע החייל אלאור עזריה בבית הדין הצבאי על ירי במחבל למרות שלא היה בכך צורך.
ההרשעה גררה תגובות רחבות בציבור, בנבחרי הציבור ובצמרת הצבא.
האם פרשה זו הייתה צריכה להגיע לכדי משפט ?
בשבועות האחרונים מתפרסמות הקלטות המעידות לכאורה על קשר בין נוני מוזס, הבעלים והמו"ל של ידיעות אחרונות לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל זאת במטרה לשנות את הקו שבו נוקט העיתון שנגד ראש הממשלה. הבעיה אינה רק בקשר בדו-צדדי בין מוזס לנתניהו. הבעיה היא באמון הציבור בתקשורת.
האם יש דרכים חלופיות לנהל את התקשורת ולהחזיר את אמון הציבור ?
בחודשים האחרונים התנהל מעל דפי עיתון "הארץ" ויכוח בין פרופ. זאב שטרנהל ופרופ. שלמה אבינרי בנושא "הדמוקרטיה הישראלית בסכנה".
שניהם מסכימים כי קיימת סכנה כזו ששורשיה, לטענתם - רעיונות לאומניים-קיצוניים.
הויכוח האקדמי-רעיוני מתנהל על שורשיה של התופעה תוך דוגמאות מהעולם.
יעקב חסדאי, תלמידם של שני פרופסורים אלו, עונה לטיעוניהם.
המאמר פורסם בעיתון "הארץ" ביום 01/12/2016.
בחודשים האחרונים חל מהפך במלחמת האזרחים בסוריה.
כוחות רוסיים, תומכי אסאד, פועלים בכוחות מתוגברים ובהפצצות מן האוויר- גם על אוכלוסייה אזרחית, כנגד המורדים.
התנהלות הכוחות התומכים באסאד – ביניהם איראן וחיזבאללה, ובעיקר התנהלות הרוסים, צריכים להדליק נורה אדומה למדינת ישראל.
ביום 23/12/2016 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה 2334 הקובעת שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובמזרח ירושלים (המכונים "השטחים הפלשתינאים הכבושים") אינן חוקיות. בניגוד לעבר, לא הטילה ארה"ב וטו על החלטה זו.
התגובות בישראל היו קיצוניות. מצד אחד, האשמה שמדיניות נתניהו גרמה למצב זה ומאידך- ציפיה כי הנשיא הנבחר טראמפ יגבש מדיניות פרו ישראלית וכנגד האו"ם.
מה צריכים להיות צעדיה של ישראל בתגובה להחלטה זו של מועצת הביטחון ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בסוף חודש 12/2016 יפקע המועד שנתן בג"צ למדינה לפנות את היישוב "עמונה" הנמצא על אדמות שהוכח כי אלו אדמות פרטיות של פלשתינאים.
משבר זה נמשך כבר למעלה מעשור עת הוגשה העתירה הראשונה בנושא.
האם בעיית "עמונה" היא נקודתית או סימפטום להתנהלות שלטונית הנמשכת שנים רבות ?
ביום שני 5/12/2016 הורשע ראש עיריית אור-יהודה לשעבר, דוד יוסף, בעבירות מין, מירמה והפרת אמונים.
אחת מן העבירות הייתה קריאת רחוב בעיר על שם המאהבת שלו – רחוב "באלי".
למרות שהוא הואשם והורשע, האם עבירה זו הינה "עבירה אישית" או ישנם לה שותפים נוספים ?
בשבועות האחרונים חלו 2 ימי זיכרון למנהיגים שנרצחו.
ביום ל' בתשרי (19/10/2016) צוינו 15 שנה להירצחו של השר רחבעם (גנדי) זאבי ז"ל.
ביום י"ב בחשוון (1/11/2016) צוינו 21 שנה להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
ב-2 המקרים התעוררו מחלוקות פוליטיות מסביב לטקסים השונים.
הדבר מעלה שאלות לגבי אופן ההנצחה של מנהיגים במדינת ישראל.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
ביום 8/11/2016, נבחר דונאלד טראמפ הרפובליקני לנשיא ארה"ב.
בעיני חוגי הימין בישראל הייתה תקופת נשיאותו של אובאמה גרועה לישראל והם חששו מבחירתה של מועמדת המפלגה הדמוקרטית, הילארי קלינטון, לנשיאות.
לכן, מיד עם הבחירה נשמעו הצהרות ממנהיגי הימין בישראל כמו "תם עידן המדינה הפלסטינית", ציפייה להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים ועוד.
האם שמחת מנהיגי הימין במקומה ובזמנה ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
בתחילת חודש 11-2016 הגיש חבר הכנסת מוטי יוגב ("הבית היהודי") הצעת חוק הקובעת איסור שימוש במערכות כריזה בבתי תפילה. לטענתו, "מאות אלפי אזרחים בישראל סובלים באופן שגרתי ויומיומי מרעש שנגרם מקריאות המואזין במסגדים".
המפלגות החרדיות חששו כי תוגבל גם ההכרזה על כניסת השבת ואילו הערבים המוסלמים הביעו מחאה על עצם החוק שהוא לטענתם מפלה ופוגע בדתם.
תקופתנו היא תקופת הדור השלישי מאז הקמת מדינת ישראל.
לאחר "דור האבות המייסדים" הגיע "דור הביצועיסטים" ואנו עתה בתקופת "דור הקשקשנים".
מהם הסממנים של מנהיגי דור זה ומהו סדר העדיפויות שלהם ?
לאחרונה התעורר ויכוח בנושא שילוב בנות בתפקידי לחימה בצה"ל, תפקידים בדרג המסתער.
מספר קצינים בכירים (במיל.), למשל אביגדור קהלני ויפתח רון-טל, יצאו נגד כוונה זו. היו גם שיצאו נגד הרעיון מנימוקים דתיים.
לעומתם, קצינות קרביות בצה"ל, ארגוני נשים וקצינים בכירים אחרים מברכים על התופעה ורואים בכך שיוויון הזדמנויות,אפליה מתקנת ומדגישים כי שילוב נשים במקצועות לחימה מקובל ברבים מצבאות המערב.
מה הנימוקים של מחייבי התופעה וכיצד עלינו לבחון זאת בראייה היסטורית?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
לאחר שנים רבות בהן הידרדרו מעמדה ותיפקודה של רשות השידור, הוחלט בחודש יולי 2014 על סגירתה והקמת תאגיד השידור הישראלי.
לאחר דחיות מספר בתאריכי העלייה לאוויר של שידורי התאגיד, ובמקביל סגירת רשות השידור, הודיע לאחרונה רוה"מ על הכוונה לחזור מההחלטה הקודמת. כלומר לפרק את התאגיד שכבר היה בשלבים סופיים לתחילת העבודה ולשקם את רשות השידור.
האם יש להסתכל ולנתח את צעדי הפוליטיקאים רק מהיבטים כלכליים או פוליטיים ?
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון
מספר ימים לפני ראש השנה תשע"ז הלך לעולמו שמעון פרס ז"ל.
מילים רבות נאמרו לזיכרו ע"י מנהיגים ואנשי ציבור מהארץ ומהעולם וחלקן חטאו לאמת ההיסטורית.
חשוב, גם לזכרו וגם לזכר הדורות הקודמים ולמען הדורות הבאים, לשמור על הפרופורציות בהספדים
ובעיקר על האמת במעשיו, הישגיו וזכויותיו.
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
ביום 9/10/2016 מחבל תושב מזרח ירושלים, חמוש בנשק אוטומטי, ביצע פיגוע ירי בו נרצחו שוטר יס"מ ואזרחית. בני משפחתו ותושבי שכונתו חגגו את הפיגוע והחמאס הכריז עליו כגיבור. בישראל ראו בפיגוע זה עליית מדרגה.
האם נשק המלחמה בטרור בו נוקטת ישראל עד עתה מספיק ?
מה הצעדים החדשים שעלינו לנקוט ואייך על מערכת המשפט להתמודד עם המציאות החדשה ?
בתחילת חודש 09/2016, לאחר חקירה משטרתית ארוכה, נעצרה ראשת העיר נתניה – מרים פיירברג – בחשד לקבלת שוחד מקבלנים בתמורה לסיוע בפרויקטים נדל"ניים. בכך היא הצטרפה לשורה ארוכה של בכירים ברשויות המקומיות שנעצרו בשנים האחרונות בחשדות שחיתות, רבות מהן בתחום התכנון והבנייה.
האם זו שחיתות הדומה לזו שנתקלנו בצמרת המדינה? כיצד על המערכת להתמודד עם בעיות אלו בשלטון המקומי ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
אירועים שונים בתקופה האחרונה מעלים שוב את נושא המנהיגות.
ההתמודדות בארה"ב בתוך המפלגות לקראת הבחירות לנשיאות, קריאת התיגר של השר ישראל כ"ץ על מנהיגותו של נתניהו לאור משבר עבודות הרכבת בשבת, המאבקים הנמשכים בתוך מפלגת העבודה ועוד.
אז איפה יש לחפש מנהיגות שתחלץ את המפלגות ותדע להוציא את המדינה מהמשבר ולהוביל את העם?
בחודש 09/2016 תוכננו עבודות תשתית נרחבות במספרי אתרי רכבת ישראל באזור תל-אביב. העבודות תוכננו להתבצע במהלך ימי השבת. המפלגות הדתיות איימו במשבר וראש הממשלה הורה על ביטול העבודות וביצוען במהלך השבוע. הדבר גרם לבעיות תחבורה קשות באזור גוש דן ובעיקר לחידוש הוויכוח בנושא בשבת במדינת ישראל.
האם יש פתרון למחלוקת זו או זוהי בעיה בסיסית בחברה הישראלית הדורשת פתרונות יצירתיים ?
בחודשים האחרונים מרבים להשתמש במונח "חלון הזדמנויות". עמיר פרץ תקף את נתניהו שהחמיץ חלון להסדר מדיני, כחלון קורא למחנה הציוני לנצל חלון הזדמנויות ולהיכנס לממשלה ועוד.
מהו חלון זה בהסדר המדיני שכה מרבים לדבר עליו ולנסות לשכנע את ישראל לנצל אותו עקב הסיטואציה האזורית לאחר ה"אביב הערבי" והתחזקות האיסלאם הקיצוני ?
בתחילת שנת 2016 אישרה ממשלת ישראל מתווה חדש לתפילה באזור הכותל המערבי. על פי ההסכם תהיה במקום "רחבה שוויונית" בו יוכלו להתפלל גם רפורמים וקונסרבטיבים על פי דרכם ומנהגיהם.
מאז קבלת ההחלטה פעלו, הן בשטח והן במערכות השלטון והמשפט, גורמים רבים כדי למנוע את יישום ההסכם ואף להביא לביטולו. ואכן, לאחרונה הודיע ראש הממשלה כי לא ניתן לקיים את ההסכם שהושג ושעליו החליטה הממשלה.
מה משמעותה של הודעת ראש הממשלה והאם היא נוגעת רק להסכם זה?
בתחילת שנת 2015 נתפס תושב נצרת, מהראן חאלדי, על שהצטרף לארגון המדינה האיסלמית (דאע"ש) בעיראק ונלחם בשורותיה. הוא נשפט ל42 חודשי מאסר. גם הנאשם וגם המדינה הגישו ערעור על העונש. שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, קבע כי התופעה היא סיכון ביטחוני ממשי למדינת ישראל ויש להחמיר בענישה. אולם בית המשפט החליט כי זה יעשה באופן הדרגתי ורף הענישה יהיה מעתה 3-5 שנים.
האם העבירה של הצטרפות לארגון טרור היא העבירה המתאימה לאזרח ערבי ישראלי ? מה העונש שעליו לקבל ?
בתחילת חודש 08-2016 התגלה זיהום בחברת "יוניליוור" בקו מוצרים של דגני בוקר.
דרך התגלותה של הפרשה, הסתרת מידע מהציבור ומסירת מידע שהתברר כשגוי, כאילו לא הגיעו מוצרים מזוהמים לשוק, גרמו לסערה בציבור.
עוד טרם שככה סערה זו, התגלה זיהום בסלטים מוכנים המכילים טחינה של מפעל "טחינת הנסיך".
מקרים אלו, ובעיקר התנהלות הנהלות המפעלים ומשרד הבריאות, מעלים שוב, וביתר תוקף, את שאלת האחריות.
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
בתקופה האחרונה עלתה דרישה מצד משפחות שכולות, וכן מצד גופים פוליטיים – בעיקר מן האופוזיציה, להקים ועדת חקירה חיצונית ובלתי תלויה שתבחן את ההכנות למבצע "צוק איתן", מהלך הקרבות והלקחים שיש להפיק.
שאלת ועדות החקירה בנושאים צבאיים עולה מעת לעת ולכן יש לבחון את מהותה, ללא קשר למבצע זה או אחר.
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
ביום שישי 15-07-2016 התרחש ניסיון הפיכה בתורכיה. ההפיכה נכשלה וארדואן מנצל ההזדמנות לטהר ממתנגדיו את המערכת הצבאית, בתי המשפט, האוניברסיטאות ומערכות שלטון נוספות.
זו הזדמנות לבחון כיצד מנהיגי העולם המערבי בוחנים ופועלים כדי לקדם דמוקרטיה ומה השלכות מעשיהם.
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
ביום חמישי , 21-07-2016 , אמור לצעוד בירושלים "מצעד הגאווה" של הקהילה הלהטב"ית.
בשבועות האחרונים התחולל ויכוח סביב הנושא, הן לעצם המצעד בירושלים והן לעצם היחס לקהילה זו.
מספר ביטויים אשר השמיעו רבנים, ביניהם המשרתים במדים או המחנכים בני נוער במכינות קדם צבאיות, גרמו להתלהטות הוויכוח מצד אחד ולהשמעת הצהרות מרגיעות ממספר אישי ציבור ביניהם נשיא המדינה.
אייך על הצדדים להתייחס לשאלה זו כדי לא להיגרר לדרך ללא מוצא שעליה כולנו נצטער ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
לאחר השתלטות החמאס על עזה הטילה ישראל סגר על הרצועה. ב-05/2010 שלח ארגון תורכי משט לעזה. חיילי צה"ל השתלטו על האניה "מרמרה" ובהשתלטות נהרגו 9 אזרחים תורכים אשר תקפו במוטות ובסכינים את חיילי צה"ל. משבר דיפלומטי חמור נוצר בין 2 המדינות.
בחודש 06-2016 הושג הסכם פיוס בין המדינות אשר הותקף ע"י ציבור רחב במדינה, מסיבות שונות.
אולם סיבה עיקרית אחת לא עלתה על סדר היום. מהי ומה משמעותה למדינת ישראל ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
במבצע "צוק איתן" נפל סרן דימה לויטס ז"ל, מ"פ בשריון.
כאשר התקיימה לווייתו הורה המג"ד, סא"ל נריה ישורון, שלא יכול היה להשתתף בלוויה עקב הלחימה, לירות מטח כבוד של הטנקים לעבר המקום ממנו נורתה האש ממנה נפל סרן דימה לויטס ז"ל.
הפצ"ר החליט לנזוף במג"ד והמליץ לשקול המקרה בהחלטות לגבי שיבוצו וקידומו בהמשך.
מה משמעות החלטת הפצ"ר ? האם ראוי סא"ל ישורון לעונש ?
בחודש מאי 2016 בעקבות הרחבת הממשלה, פוטר שר הביטחון מ"הליכוד" משה (בוגי) יעלון ובמקומו מונה אביגדור ליברמן מ"ישראל ביתנו". המינוי עורר תגובות רבות בארץ ובעולם ובין השאר בלטה התייחסותם של מנהיגי המתיישבים ביו"ש אשר ברכו על פיטורי יעלון עקב התייחסותו להתיישבות, בעיקר למאחזים ולנוער הגבעות, ותוך הבעת תקווה כי מינוי ליברמן, בעצמו תושב יו"ש, יביא תנופת בנייה לאזור.
מהו השיקול שצריך להנחות מנהיגי ציבור בבואם לקבוע עמדה מי מתאים לתפקיד שר ביטחון במדינת ישראל ?
בתאריך 8/6/2016 התרחש פיגוע רצחני במתחם הבילוי שרונה התל-אביב, בלב "הקריה".
הפיגוע מעלה שוב את שאלת הענישה למחבלים הרוצחים אזרחים בדם קר.
האם העונש המוטל כיום על מחבלים אלו הוא עונש מרתיע ? האם צריך לשקול עונש אחר ?
המהלכים האחרונים שעשה ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להרחיב את בסיס הקואליציה הביאו להדחתו של שר הביטחון, בוגי יעלון, ומינוי ח"כ אביגדור ליברמן תחתיו. תפקיד שר הביטחון לליברמן הייתה דרישה עיקרית של מפלגת "ישראל ביתנו" במו"מ הקואליציוני.
מה הבסיס לתביעות אישיות לתפקידים מסויימים והאם יש דרך אחרת ?
בתקופה האחרונה בעקבות מספר התבטאויות של קציני צבא ופוליטיקאים אשר הישוו את המצב במדינה למצב בגרמניה ערב מלחמת העולם השניה- התעורר ויכוח ציבורי האם יש מקום להשוואות אלו והאם יש ללמוד מן ההיסטוריה.
אם רוצים ללמוד מן ההיסטוריה, האם ההשוואה לגרמניה הנאצית היא המתאימה ביותר למצבנו ?
ביום 06/04/2016 החליטה וועדת השיחרורים שליד שירות בתי הסוהר לדחות את בקשתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, לניכוי שליש מתקופת מאסרו ולשיחרור מוקדם.
הנימוקים העיקריים של הוועדה היו שהנשיא לשעבר ממשיך לטעון לחפותו, לא מביע חרטה ורואה עצמו כקורבן, כאילו לא היה הליך משפטי ונקבעו פסקי דין.
בחודשים האחרונים התגלו שוב מנהרות של החמאס שנחפרו והגיעו לשטח מדינת ישראל. מנהרות אחרות התמוטטו בשטח הרצועה והיו ידיעות על כך שישראל אחראית לגילוי,לגרימת ההתמוטטות ולנפגעי החמאס.
גילוי המנהרות הביא למספר תקריות אש בגבול רצועת עזה והעלה שוב את החשש מהתלקחות נוספת.
האם עלינו לחכות ליוזמה של החמאס, אולי בעזרת חיזבאללה, לסבב לחימה נוסף בעזה ?
ביום חמישי 24/03/2016 ביצע מחבל פיגוע דקירה בחברון , פצע חייל צה"ל ונוטרל ע"י החיילים.
דקות אחר כך , בעודו שוכב פצוע על הקרקע , הוא נורה על ידי אחד מהלוחמים שהגיעו לסייע באירוע.
פרשה זו , שזוכה לכינוי "הירי בחברון" , מחוללת סערה במדינה החל מתמיכה בחייל היורה והשמצות נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון ועד הדרישה לחקירה והעמדה לדין של החייל.
מה משמעות הפרשה על החברה הישראלית וכיצד יש להתייחס אליה ?
לחץ כאן על מנת לקרא את המאמר בנושא
(המאמר פורסם תחת השם "כששני הצדדים צודקים" בעיתון "מקור ראשון" , ביום 01/04/2016 , עמוד 7)
ביום 14/04/2016 שודרה בטלוויזיה תכנית "עובדה" של אילנה דיין אשר עסקה בדמותו של האלוף רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל.
התחקיר נערך , לפי דברי אילנה דיין , כדי להציג צדדים אחרים , שליליים מבחינה ערכית ומוסרית, של אדם אשר המורשת המונחלת לציבור היא של לוחם אמיץ , מפקד נערץ ואוהב ארץ-ישראל.
האם זהו כתב אישום או מסמך היסטורי שעלינו , כחברה, להפיק ממנו לקחים ?
בשבועות האחרונים היינו עדים למאבק של ראשי הפשע המאורגן בעדי מדינה. במאבק זה נרצחה אשתו של עד מדינה בבאר שבע , ונרצח עד מדינה בתל-אביב. זאת בנוסף למאבק של הארגונים בינם לבין עצמם שגבה אף הוא מספר קרבנות – הרוגים ופצועים.
אילו צעדים על המדינה לנקוט כדי לעצור טרור פנימי זה ?
ב-01/2016 קיבלה הממשלה החלטה להקצות אזור מיוחד ונפרד בכותל הדרומי לתפילה וטקסים של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית.
בתחילת 02/2016 קבע בג"צ כי על המשרד לענייני דתות לאפשר לרפורמים לעשות שימוש במקוואות של המועצות הדתיות בתהליכי הגיור שלהם.
שתי החלטות אלו הציתו מחדש את המאבק של היהדות האורתודוכסית הן כנגד הרפורמים והקונסרבטיבים.
מה מלמדת אותנו ההיסטוריה על מאבק בין זרמים ביהדות ומה עלינו לעשות ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
מערכת הבחירות בפריימריז של המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בארה"ב , המתנהלת בימים אלו , נותנות לנו נקודת מבט על המושג דמוקרטיה. מושג אשר מככב גם בוויכוחים המתנהלים בין מפלגות , רעיונות וקבוצות באוכלוסייה של מדינת ישראל.
אם כך , מהי הדמוקרטיה שאנו מניפים את דגלה בכל הזדמנות?
בתאריך 29/02/2016 נכנסו 2 חיילים בטעות עם רכבם למחנה הפליטים קלנדיה הנמצא מצפון לירושלים. המון פלסטיני התקיף את המכונית והעלה אותה באש. החיילים הצליחו לחמוק מהרכב ולברוח. כוחות צה"ל שהוזעקו למקום ניהלו קרב עם חמושים במקום. במהלך הקרב נהרגו 2 פלסטינים ונפצעו מספר חיילים ולוחמי מג"ב. החיילים שהיו ברכב חולצו מהמחנה.
האם להתייחס לכך כאירוע נקודתי או נדרשת תגובה אחרת של צה"ל ומדינת ישראל ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
ביום שני 15/2/2016 נכנס לכלא "מעשיהו" ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אשר הורשע בעבירות
שוחד ושיבוש הליכי משפט.
פרשה זו, כמו גם פרשיית הנשיא לשעבר משה קצב , מלמדת על הערכים של חלק מן הפוליטיקאים ?
האם זוהי באמת חגיגה לדמוקרטיה , כפי שהציגו זאת חלק מאמצעי התקשורת ?
ביום 14-02-2016 אירעה תאונת דרכים קטלנית בין אוטובוס למשאית.
התברר כי נהג האוטובוס , שכנראה הוא האשם בתאונה , היה מעורב בעבר בתאונה דומה אולם – על פי דובר אגד – שילם את חובו לחברה ורשאי היה לחזור ולנהוג ברכב ציבורי.
האם עבריין המרצה את עונשו זכאי לחזור לתפקידו הקודם ?
האם כלל זה תקף רק לנהגי רכב ציבורי ?
ובעיקר - מה משמעותו של העונש ?
אינתיפאדת הסכינים המשתוללת בישראל מזה מספר חודשים מבוצעת במקרים רבים על ידי צעירים ערבים בגיל בית הספר. אלו שנתפסו ציינו כי את המוטיבציה למעשיהם שאבו משידורי התקשורת הפלסטינית ומהרשתות החברתיות. שידורי שיטנה והסתה. אמצעי התקשורת הם חלק מן המלחמה המודרנית שאיננה רק בשדה הקרב. זוהי אינה מלחמה המציגה פיתוחים טכנולוגיים.
האם מדינת ישראל מנצלת את כל הכלים האפשריים להתמודד בשדות קרב חדשים אלו ?
בשנים האחרונות מתגלים שוב ושוב מעשי שחיתות המבוצעים ע"י גורמי שלטון. לצערנו זה הגיע לרמות הבכירות ביותר וכבר נשפטו והורשעו שרים , ראשי רשויות מקומיות ואפילו ראש ממשלה.
יחד איתם הורשעו אנשים בכירים בחברות עיסקיות וכלכליות.
האם זוהי מגיפה או "רעה חולה" שלא ניתן למגר אותה ?
כבר לפי שנים הצענו דרך אחרת להקטנת תופעה זו באמצעות ראייה חדשה של התקציב.
לחץ כאן על מנת להציג את רעיונות לאו"ר בנושא כולל יישומים הפועלים בעולם
פעולות "תג מחיר" מבוצעות תקופה ארוכה. לרוב כנגד אוכלוסייה ערבית. אולם היו כבר פעולות כנגד כנסיות ואפילו כנגד קציני צה"ל ורכוש המדינה.
מבצעי פעולות אלו לרוב אינם נתפסים והם מקפידים להסתתר ולא להצהיר על מעשיהם.
האם זוהי תופעת הקנאות המוכרת לנו ? האם כך אמורים לפעול אנשים הקנאים לאמונתם ?
דו"ח מבקר המדינה שפורסם החודש ואשר עוסק בהתנהלות הכספית של חברי כנסת בתקופת הבחירות לכנסת ה-20 - מטיל צל כבד על המערכת הפוליטית כולה. מתברר שנבחרי ציבור מוכנים לעשות מעשים בלתי חוקיים , ואף פליליים , כדי להיבחר. בחירה של אנשים בלתי ראויים פוגעת באמון העם במערכת השלטון.
ניסינו כבר שיטות אחדות לצמצום תופעות אלו. האם יש דרכים חדשות ?
לאחרונה עלו שני מקרים חדשים בהם אישי ציבור הואשמו ע"י מתלוננות בהטרדה מינית.
ניצב רוני ריטמן , אשר הוצא לחופשה ע"י מפכ"ל המשטרה עד לסיום הבירור בעניינו ,
וח"כ ינון מגל , ממפלגת "הבית היהודי" , אשר התפטר עקב כך מהכנסת.
מקרים אלו מצטרפים לשורה ארוכה של ממקרי הטרדה מינית אשר נחשפו בשנים האחרונות.
על רקע זה עולות שאלות קשות שאנו , כחברה , צריכים לשאול את עצמנו.
שרי האיחוד האירופי החליטו לאחרונה שצריך לסמן את המוצרים אשר מיוצרים בהתנחלויות , וזאת כדרישה של מספר ארגונים ותנועות להטלת חרם על מוצרים אלו בפרט , ועל מוצרים ישראליים בכלל.
מנהיגי ישראל יצאו במחאה על ההחלטה ואפילו כינו זאת אנטישמיות.
האם מחאות וזעקות יפתרו את בעיית החרם ? כנראה שלא.
אם כך , כיצד להתמודד על הקושי , ומה חסר לנו בהתמודדות עם תופעה זו ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
לאחרונה עלו לכותרות מספר מינויים בשירות המדינה אשר הצביעו על שיטה לא ראוייה הפוגעת במנגנון הממשלתי - ציבורי ומפחיתה את אמון הציבור במערכת זו.
בעייה זו ידועה ונבדקה בעבר ע"י ועדות שונות וע"י מבקר המדינה.
אולם התברר כי הברית בין הפוליטיקאים למרכזי המפלגות חזקה יותר מכל מנגנון הגנה שהוקם.
אז מה ניתן לעשות ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של אינתיפאדה. בעוד כוחות הביטחון והאזרחים נאבקים בשיטת הלחימה החדשה שנכפתה עלינו , פיגועי דקירה ודריסה גם ע"י נערים צעירים , נשמעים קולות מבית ומחוץ התובעים מהממשלה "אופק מדיני".
מהו אותו אופק מדיני , עם מי עלינו לשבת למו"מ באופק זה והאם בכלל יש לו סיכוי להתממש ?
ובעיקר – למה עלינו לשאוף , ולצפות , בסיטואציה האזורית בה אנו חיים.
השנה מציינים 20 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
תקופה לא ארוכה לאחר מכן קבעה הכנסת בחוק את יום הזיכרון לרצח רבין , את הטקסים המציינים יום זה וכן את פעולות מערכת החינוך. אולם למרות זאת , קבוצות שונות בחברה הישראלית מתייחסות ומציינות בצורה שונה יום זה.
מה משמעותו של תאריך זה והאם הוא , כמו גם אישיותו ופועלו של יצחק רבין ישמרו , ובאיזה אופן , בזיכרון ובהיסטוריה הישראלית ?
במדינה בה התרבות השלטת היא "מגיע לי" , מרגיש האזרח כי השלטון הוא "כל יכול" ומבקש עוד ועוד.
בעת קשה זו לישראל , בה הטרור מכה ברחובות בכל פינה, דורשת עיריית ירושלים ,יחד עם ועדי ההורים, כי המדינה תממן את תוספת שעות השמירה במוסדות החינוך.
ברור כי השלטון אינו יכול להציב שומר בכל פינה ולכן נדרש פתרון אחר.
מהו פתרון זה , ויותר מכך - מה מעידה דרישת הורי התלמידים ועיריית ירושלים על מצבה של החברה הישראלית ?
מתקפת הטרור האישי בעיצומה. מפגעים בודדים, רבים מהם ללא תכנון מראש או ארגון העומד מאחוריהם, מבצעים פעולת טרור הגובה מחיר דמים.
זוהי מלחמה מסוג אחר ולכן יש להתמודד איתה בכלים אחרים.
האם לממשלה ולכוחות הביטחון יש אסטרטגיה ללחימה בסוג זה של טרור ?
האם הפעולות שנוקטת המדינה עונים על הבעיה ?
מה עלינו , כמדינה על כל מערכות השלטון שלה , לעשות כדי להלחם בטרור זה ?
אינתיפאדה שלישית מתחוללת בתקופה זו - בעיקר בירושלים. אינתיפאדה של זריקת אבנים ובקבוקי תבערה על אזרחים וכוחות הביטחון.
יש מספר דרכים להתמודד עם הבעיה אולם הפוליטיקאים בחרו בדרך הקלה - לחוקק חוקים המחמירים את העונש על הפורעים.
האם למהלך זה יש סיכוי להצליח , ומה כן צריך לעשות כדי לדכא את המהומות ?
לחץ כאן כדי לצפות בסרטון
בחודש 08-2015 הודיע השר לביטחון פנים , גלעד ארדן , כי החליט למנות את תא"ל (מיל.) גל הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה.
לאחר חודש של מחאה ציבורית , והערכה כי היועץ המשפטי לממשלה הודיע לשר כי לא יוכל להגן על ההחלטה בבג"צ , החליט השר להסיר את המינוי.
מעבר לפרשה המביכה של פרסום המינוי , המחאה הציבורית , המחאה בתוך המשטרה ולסיום – ביטול המינוי וחיפוש מועמד אחר לתפקיד המפכ"ל, עלו מספר נושאים שיש להם השלכות רחבות ומעניינות בנושאים ערכיים , תרבותיים והיסטוריים.
בתחילת חודש אלול תשע"ה , אוגוסט 2015 , הכריזה קבוצת רבנים מהזרם הדתי-לאומי על מרד כנגד הרבנות הראשית בנושא הגיור.
מיד קמה זעקה בחלקים גדולים בציבור הדתי והחרדי על כי רוצים להרוס את הרבנות הראשית.
מדוע קיימת רבנות ראשית בישראל כחלק ממוסדות המדינה , ומה מידת סמכותה והשפעתה על הציבור בישראל?
שאלות אלו אינן עומדות בפני עצמן אלא הן חלק מהמערכת הסבוכה של יחסי דת ומדינה בישראל.
בעיית המסתננים מאפריקה למדינת ישראל עלתה מספר פעמים לדיון בכנסת ובבג"צ.
הכנסת מנסה לעצור את גל המסתננים באמצעות חקיקה. בעבר ביטל בג"צ חוק של הכנסת בעניין כליאת מסתננים ולאחרונה ביטל סעיף בחוק בעניין תקופת הכליאה.
הנושא הוצג כקונפליקט בין זכויות האדם של המסתננים לבין אינטרס של נבחרי העם.
האם זוהי ההצגה הנכונה ומהם הערכים של זכויות אדם ?
האם זוהי מחלוקת על ערכים או על איומים ?
ביום 14-07-2015 הגיעו המעצמות ואיראן להסכם הגרעין. לדעת רוב הפרשנים , גם אלו התומכים , זהו הסכם גרוע ומלא חורים.
ראש הממשלה , בנימין נתניהו , נלחם בהסכם ומפנה את עיקר מאמציו לקונגרס האמריקאי.
אולם אנו לא צריכים להילחם בהסכם זה. להיפך , לתת לו לצאת לדרך ולהמשיך להסביר כל העת מה המטרות האמיתיות של מנהיגי איראן ולמה הסכם זה גרוע.
בשנת 1985 , בשיאו של המשבר הכלכלי שפקד את ישראל , הומצא "חוק ההסדרים" המאפשר לממשלה לקבל החלטה מהירה תוך עקיפת תהליכי בקרה ופיקוח של הכנסת.
אותו משבר הסתיים , אולם החוק לא בוטל והוא נשאר כלי נוח בידי הממשלה להעביר החלטות ורפורמות , לעיתים מרחיקות לכת.
(ה"הסדרים" מועברים במסגרת "חוק התקציב" ולכן כל חברי הקואליציה מחוייבים לתמוך בחוק.)
האם זהו המצב הרצוי למדינה דמוקרטית ומתוקנת ?
בקייץ 2015 מלאו 10 שנים ל"תכנית ההתנתקות" ופינוי הישובים היהודיים מרצועת עזה וצפון השומרון. מטבע הדברים עוסקים אמצעי התקשורת בבחינת מהלך זה , ובעיקר בניתוח המצב הבטחוני באזור הדרום כאשר רבים מדגישים כי מצב זה , והפעולות הגדולות של צה"ל בעזה במשך השנים האחרונות , הוא תוצאה ישירה של תכנית זו.
האם ההתנתקות הייתה בלתי נמנעת והאם המצב בדרום הוא אחד מתוצאותיה ?
מלחמת האזרחים בסוריה נמשכת מעל 4 שנים. כוחות הח'ליפות האיסלאמית , אחד הגופים המשתתפים במלחמה זו , מתקרבים לגבול מדינת ישראל ברמת-הגולן , ומדי פעם גם "זולגים" הקרבות לשטחנו.
הכוח העיקרי החוצץ בין ישראל לבינם הם הדרוזים שהיו נאמנים למשטרו של באשר-אל-אסד. אולם משטר זה מתפורר ועל הדרוזים מאיימת סכנת טבח מצד הכוחות האיסלאמיסטים.
מדינת ישראל נקטה עד היום , ביחס לסכסוך הפנימי בסוריה , במדיניות של "שב ואל תעשה" (פרט לעזרה הומניטרית נקודתית לפצועים שהגיעו לנקודות הגבול). אולם הסכנה הנשקפת לדרוזים מחייבת בחינה מחדש של מדיניותנו.
ביום 17-03-2015 נערכו הבחירות לכנסת ה-20. בסיום המגעים הקואליציוניים שערך בנימין נתניהו הובר שהוא עומד למנות את ח"כ אריה דרעי ממפלגת ש"ס לשר בממשלה. בעקבות זאת הוגשה עתירה לבג"צ כנגד המינוי הצפוי בטענה שדרעי הוא עבריין מורשע שאף הוטל עליו קלון.
גורמים שונים , בעיקר ממחנה הימין , טענו כי למעשה בג"צ הפך להיות השליט העליון במדינה.
מדוע פונים גורמים רבים לבית המשפט גם בנושאים בהם ברור כי ההכרעה צריכה להיות בידי הריבון - הכנסת והממשלה ?
לפני כל מערכת בחירות חוזרות המפלגות הגדולות על ההצגה של הפריימריז (בחירות מקדימות בתוך המפלגה) לבחירת המועמדים לרשימה לכנסת.
במקביל , יש מספר מפלגות בהן ראש המפלגה הוא המחליט על הרכב הרשימה שתוצג לציבור.
שיטת הפריימריז פועלת בישראל מאז שנת 1992 וכיום אנו יכולים כבר להעריך את חסרונותיה ובעיקר את הערכים שאבדו בדרך בה יישמו המפלגות את השיטה.
לאו"ר מציעה דרך חדשה לבחירת המועמדים לכנסת.
ביום 03-12-2014 החליטה כנסת ישראל על פיזורה והליכה לבחירות חדשות.
כמעט כל המומחים והפרשנים מסכימים כי בתקופת משבר זו הבחירות אינן רצויות למדינת ישראל. ומעבר לכך , סבורים אותם פרשנים , כי מהלך זה אינו כדאי לרוב המפלגות עצמן.
אם זהו המצב - מהו המשבר בו נגועה המערכת הפוליטית שלנו ? מיהו הגורם היציב בה ומדוע החליטו המפלגות ללכת לבחירות חדשות ?
עד שנת 1967 למדינת ישראל היו "קווים אדומים" הידועים לנו , לאויבינו ולעולם כולו.
כולם ידעו כי אם נחצה "קו אדום" זוהי עילה למלחמה : למשל , כניסת צבא עיראקי לירדן או חסימת מיצרי טיראן והמעבר הימי לאילת. כיום משדרת ישראל כי אין לה קווים אדומים. מדוע ? האם משום שבסופו של דבר תהיה זו "מלחמת אין ברירה" (כמו מבצע "צוק איתן") ? האם זוהי "מלחמה מוסרית יותר" ?
ומה קורה כיום (09-2014) באזור רמת הגולן בעקבות מלחמת האזרחים הנמשכת בסוריה ומה על מדינת ישראל לעשות בנדון ?
אחד המוקשים במו"מ המתנהל בין מדינת ישראל לנציגי הרשות הפלסטינית הוא דרישת הפלסטינאים ל"זכות השיבה" של פליטי 1948.
תשובת מדינת ישראל לדרישה זו היא לאו מוחלט. אולם מתוך ה"לאו" אנו לומדים על ה"הן" והוא מסוכן לא פחות.
אם כך - מה צריכה להיות התשובה והתביעה של מדינת ישראל לדרישות הפלסטינאיות ?
דור שלם , המסיים לימודים אקדמיים , מוצא עצמו ללא עבודה וללא סיכויי התקדמות.
זו אינה רק בעייה מקומית. גם בעולם וגם בארץ מתנהל דיון למה זה קרה , ובעיקר - לאן זה יוביל.
אולם השאלה אשר צריכה להשאל על ידי כל אחד ואחד , הן המנהיגים ומקבלי ההחלטות והן האדם הפשוט , הינה :
מהו המבחן העיקרי של החינוך וההשכלה בעידן של עולם גלובלי חדש ומשתנה ?
לאחרונה (08-2013) התחדש המו"מ בין ישראל לפלשתינאים , אולם ברקע עומדת דרישת ארה"ב מישראל להגיע לסיום מוצלח של המו"מ אחרת הנזק למדינת ישראל יהיה גדול ביותר.
האם זוהי דרישה של ארה"ב או אולי זהו איום על מדינת ישראל , ומה צריכים להיות צעדינו ותגובותינו לדרישה אמריקאית זו ?
בחודש מאי 2013 התבשרנו כי אריה דרעי התמנה שוב ליו"ר ש"ס , ובתוקף זאת יחזור , כנראה , למלא תפקידים ציבוריים. דרעי , כזכור , הורשע בדין בגין עבירות שוחד , מירמה והפרת אמונים - חלקם במסגרת תפקידיו כשר הפנים.
בתקופה זו ממתינים עוד מספר נאשמים ממערכות השלטון הארצית והמקומית להכרעת דינם כדי שיוכלו לשוב ולהשתלב במערכת הפוליטית.
האם זהו המצב הרצוי כאשר מחליטים וקובעים אנשים למינוי ציבורי ?
בחודש נובמבר 2012 החליטה העצרת הכללית של האו"ם על שידרוג מעמדה של הרשות הפלשתינאית ל"מדינה משקיפה". בתגובה החליטה ממשלת ישראל על הרחבת הבנייה באזור ירושלים.
מועצת היהדות הרפורמית בארה"ב גינתה את החלטת ממשלת ישראל. פעולתם מעוררת שאלה נרחבת על הקשר בין יהדות ארה"ב למדינת ישראל , ובעיקר - למימסד הדתי במדינת ישראל. שאלה זו הינה רק חלק משאלה שעומדת למבחן מאות בשנים , במצבים שונים ובארצות שונות , של טובת היהודים מול טובת היהדות.
הגנרל דיוויד פטראוס , מפקד מוערך בצבא ארה"ב ובנאט"ו וראש ה- c.i.a , התפטר מתפקידו בחודש 11-2012 לאחר שנמצא כי ניהל רומן מחוץ לנישואין עם כותבת הביוגרפיה שלו ואף העביר לה מסמכים מסווגים לצורך כתיבת הספר.
החלק החשוב בסיפור אינו חטאו של פטראוס אלא הופעתו בציבור והודעתו על התפטרותו.
ראוי שגם אצלנו יאמצו קוד ערכים העולים מהודעת ההתפטרות שלו.
קבוצה גדולה של הורים בציבור הדתי-לאומי חתמו על עצומה בדרישה שהמדינה תממן את תוספת שעות הלימוד שהם בחרו להעניק לילדיהם בבית הספר. באותו שבוע פורסמו גזירות כלכליות ע"י שר האוצר , יובל שטייניץ , ובהם הגדלת המס על בירה. בעלי פאבים ובליינים מחו נגד גזירה זו ודרשו כי המדינה תמצא מקור אחר לכספים עבור קופת המדינה – כלומר תממן להם את המשקה.
שתי דרישות אלו , שלכאורה אין קשר ביניהן , מסמלות את שקיעה תרבותית וערכית ויש לכך פתרון.
בחודש 02-2012 פסק בג"צ כי אין להאריך את "חוק טל" (המסדיר את דחיית השירות של תלמידי ישיבות). מנהיגים בציבור החרדי מחו נגד החלטת בג"צ , ומן הצד השני הובעה תמיכה בהחלטה. שתי שאלות מרכזיות עולות בנושא גיוס החרדים לצה"ל :
למה הסכמנו לתופעה זו שנים רבות והאם באמת אנו רוצים גיוס המוני של חרדים לצה"ל ?
שאלות אלו אינן עומדות בפני עצמן אלא נוגעות לכלל שילוב החרדים במערכות המדינה והחברה.
כל הזכויות שמורות. © Upsite Group